פרויקטי BI נועדו כאמור עבור מיקוד האינפורמציה הרלונטית לאנשים הרלונטים.
לשם כך יש צורך לדלות את המידע בארגון ולגזור ממנו את הנחיצות מצד אחד ומצד שני לא לפספס מידע חשוב ונחוץ.
איך עושים זאת נכון ?
לאחר מכן יש לבצע את התכנונים עבור תהליך הפיתוח:
הגדרת תהליכי ETL:
תכנון תהליכי גזירה, תדירות , זיהוי דרישות מיוחדות כגון מטבעות, פלטפורמות וחלקי זמן. הגדרת הכלי לביצוע.
הגדרת מערכת OLAP
הכוללת תכנון מימדים וקוביות, תכנון מבנה פיזי ולוגיקה עסקית.
ניתן ליישם ןלוודא בעזרת שפת MDX.
Ron Vered
הכותב הינו מומחה בתחום ה- BI וה DWH. עבד שנים רבות בתחום בבנק הפועלים.
אדית,
תודה על ההתייחסות.
גם בבנק הפועלים לא תמיד עובדים "לפי הספר" אבל בהרבה מקומות המפתחים לא נצמדים לאפיון. הבעיה היא שהמפתחים בשכבות הראשון סוטים מהתכנון ואז כדי לא "לעכב" את הפרויקט משנים את האפיון בהתאם לפיתוח. לכן חשוב לבדוק את התקדמות הפיתוח כבר בשלבים הראשונים כדי לא ליצור טלאי על טלאי.
רון
ייתכן שנסיונך בבנק הפועלים מוביל לשיטה "כמו בספרים". אישית הופתעתי לראות שבפועל מקבלי ההחלטות ננעלים על דרישות רק אחרי ההזמנה, ובעצם אחרי התחלת שימוש. זה קורה גם במקומות מתוחכמים. בפרויקטים של BI במיוחד, ההגדרות הראשונות הן לא סופיות.
במצב זה יש מעט אפשרויות. אפשר להיצמד להזמנה מדויקת וליעדים על חשבון השגת המטרה, לקחת סיכון בדחיית השינויים לשלב ב' וכדומה, או אפשר גם ... וזה מה שאני מעדיפה, לתאר את המשימה במילים כמה שיותר פשוטות, לבצע תחילה הוכחה ולימוד ורק אז לגשת לשלב המעשי. בנוסף, רצוי לא לבצע כל השקעה בתשתית או במערכת, עד שהדרישות מתיצבות.