היזמה של ODP יצאה בפברואר 2015 במטרה לעשות קצת סדר באחסון הביג-דטה, ולהאיץ את השימושים. שותפים ליזמה חשימה נכבדה של חברות הכוללת את GE, Hortonworks, IBM, Infosys, Pivotal, SAS, AltiScale, Capgemini, CenturyLink, EMC, Splunk, Verizon Enterprise Solutions, Teradata, and VMware. אפשר לראות שהרשימה חוצה את החלוקה הרגילה של ספקי חמרה, תכנה, תקשורת, ויישומים.
משהו רציני משותף הדריך את מנוחתם, אם חברו ליזמה מסחרית מאוחדת. בפרסומים נאמר שהדבר המשותף הוא הצורך בסטנדרטיזציה. אבל האופי השיווקי המודגש גורם לי (תחושה אישית) שמדובר במשהו קשה ודחוף הרבה יותר. מהפיכת המידע הגיעה לנקודה של קצב שינויים כל כך גבוה שהפתרונות מתישנים עוד לפני שהספיקו לחדור לשוק, כלומר – לפני שהספיקו להנות מפירות פיתוח הפתרונות, וזהו מצב שכמובן לא ניתן להשלים עמו.
אצל הארגונים המשתמשים, המצב חמור עוד יותר, כי הזמן הנדרש להטמיע פתרון ולישם אותו בשימושים הינו ארוך פי כמה. כאשר פתרון מתחלף כל שנתיים, כל הסיכויים שהארגון יהיה עסוק בבחירה וקליטת מתמדת של מערכות, ולא יתפנה לשלב הקריטי לייצור ההחזר כספי - ROI , השלב של ההטמעה והכנת שימושים חדשים. התשובה של ספקי הפתרונות למצוקה של כדאיות נמוכה אצל משתמשי ביג-דטה היא, הגדילו את מאגרי הנתונים, הפכו אותם לפתוחים ומהירים, או אז תראו את האור. אך ספק אם ארגון שמתקשה לעכל את הביג-דטה הנוכחי ייוושע מהרחבת הנתונים המוצעת.
אני סבורה שהגיע הזמן להודות, שבמירוץ של פתרונות מערכתיים לבעית הביג-דטה, לא ניתן לנצח. אין סיכוי, עובדתית, מהסיבה הפשוטה שמהירות הגידול בנתונים גבוהה בהרבה מזו של פיתוח פתרונות. לכן, יש לצפות שהבעיה שלשמה הוקם ה-ODP תמשיך להחמיר, עד שיגיעו למסקנה שמכל הבחינות עדיף להשקיע באנליטיקס ולהעלות את ניצול הנתונים הנגישים מאשר להשקיע בהרחבה נוספת של הנתונים.