ידיעה שהתפרסמה היום בכותרת
המוסד הפיננסי המוביל ביפן בחר במחסן נתונים של טרהדטא
, מספרת על מערכת ענק שהותקנה בבנק, ומטרתה למקד את השיווק בהתאמה לצורכי הלקוחות (שיווק שירותים כגון: הלוואות, כרטיסי אשראי ותוכניות נאמנות לקוחות). לדברי הידיעה, המערכת מגיעה עם ספרייה ובה למעלה מ- 1000 'אירועי לקוח' מוגדרים.
בלי לגרוע מחשיבות פרויקט כזה, כדאי להדגיש כאן, בפורום כריית נתונים, שני דברים עקרוניים, הנכונים לגבי כל ארגון שמכניס BI לעבודה:
1. הגדרות וחוקים של מערכת BI חיבים להתבסס על המידע של הארגון, ולא על ידע מבחוץ.
2. ריבוי מספר אירועי לקוח במערכת איננו ברכה. ריבוי ההגדרות גורם לתלות במחשב ו'רובוטיזציה' של הארגון, ומקשה על העובדים להבין את החומר.
יש להניח ולקוות, שבפרויקט שבו הידיעה עוסקת, אלף ההגדרות 'נארזו' בפועל במבנה היררכי מתומצת שעובדי הבנק יכולים להבין.
הערה אישית: לא יזיק שגם הלקוחות יבינו את ההגיון שבתהליכים, לא רק עובדי הארגון.
די מתסכל ללקוח לפגוש ארגון 'מרובט' שאנשיו לא מבינים מה הם עושים. השבוע נתקלתי פעמיים באנשי שיווק כאלה. הרושם שזה מותיר הוא חוסר אמינות, זלזול ורדיפת רווחים קלים של נותן השירות. והתגובה בהתאם היא כעס: מזה? עובדים עלי?!
שיווק כבר לא יקרה בהזדמנויות האלה, כפי שניתן לנחש, ומה שגרוע מכך, הארגון מקבל 'תמורת כספו', מסע פרסום שלילי.
מה לעשות כדי למנוע רובוטיזציה עקב BI?
לעשות שהמערכת תהיה פשוטה ומשתלבת בתהליכים קימים.
