IOT strategy פיתוח תשתית לעתיד

כל רעיון מסחרי או עסקי חדש צריך להיות כדאי וניתן למימוש טוב. זה א-ב. השאלה, האם הדרישה לדעת מראש מה הכדאיות והישימות, לא זורקת בטעות החוצה רעיונות טובים רק משום שהם קשים לחיזוי, זאת כאשר ידוע שחיזוי עלול לתעתע.

הפתרון הפעם הוא לא מהסוג של חיזוי משופר, אלא של אסטרטגיה. לפני הרבה שנים למדתי בקורס קטן בטכניון שהעביר דר' זאב בונן (אז ראש רפא"ל), על הקטנת סיכוני פיתוח ע"י פיתוח בו-זמני באפיקים מקבילים. אגב, זה לא פתרון הניהול היחיד שדר' בונן ניסה ליבא אלינו מה-MIT, וההברקה היא בפשטות שלו: במקום לזרוק רעיון פיתוח חלש, לחזק את סיכויי ההצלחה באמצעות עבודה במקביל על שתיים ואפילו שלוש חלופות.
*לשים לב: זה מחיב ניהול תצורה טוב וזריז מאד.

אפשר להשאיל את העקרון הזה לכאן, לבחירת נושא פיתוח IOT, בגישה אסטרטגית במקום אנליטית, בדרך הבאה: להכין רשימה של רעיונות פיתוח ולהרכיב מהם תכנית אחת, רצוי פשוטה. זה אפשרי. רשימת רעיונות יכולה להכיל לדוגמא: הצעות לתיקונים של פתרון קים, הגדרת "חצי הכוס הריקה" של כיוונים שלא נוסו, תיאורי מקרים שהצליחו נגד הסיכויים, עיצות סבתא או סבא , וחשוב מאד להוסיף דרישות של נוחות אישית שיעשו חשק להשתמש בזה.

המיוחד בגישה האסטרטגית, שהיא מכילה הרבה אפשרויות, ומעודדת הפריה וברירה טבעית במקום להחליט מראש על אפשרות מועדפת. עוד יתרונות (לא לפי סדר כלשהו): הסתגלות לתנאים חדשים, מניעת בזבוז, העשרת לימוד, יצירת תשתית מגוונת, שרידות, והפחתת התלות במשאבים (שזמינותם לעולם לא מובטחת).

העתיד מזמן כאן*
(*בהמשך לדיון "No references to literature")

סילביה טוד היתה כבר בגיל 12 מפורסמת בארה"ב עם תוכנית משלה בשם "Super-Awesome Maker Show" ויותר ממיליון עוקבים – ילדים ומבוגרים. המסר בתכנית היה, שכל אחד יכול להקים יישומים עם בקר-ארדואינו, מיקרופון, מצלמה, חלקים מרותכים ומודבקים – כל דבר שבהישג יד.
הנה עוד דוגמא לענין העצום שמעורר נושא Makers -
libguides.westsoundacademy.org/c.php?g=515488&p=3524174

וקטע משנת 2013 "Go out there and make something!" של סילביה טוד ב TEDx