הצטרפו לקבוצות שלנו לקבלת עדכונים מרוכזים פעם בשבוע:

ווטסאפ:
http://wa.dwh.co.il
טלגרם:
http://telegram.dwh.co.il

מאת ד"ר שחר כהן
סמנכ"ל טכנולוגיות, מוביוס פתרונות

ידע הנו בסיס נדרש לקבלת החלטות, שהרי תנאי הכרחי להחלטה טובה הוא הבנת החוקיות של הסביבה בה פועלים.

לדוגמה, ברצוננו להחליט היכן להציב קערת קריסטל יקרה שקיבלנו במתנה. אנו מכירים את חוקי הכבידה והחומר, ויודעים כי חפצים שאינם מונחים היטב עלולים לפול אל הארץ. כמו כן ידוע לנו כי זכוכית קריסטל נוטה להתנפץ בהתנגשות מול רצפה קשיחה. ידע זה תורם ליכולתנו לקבל החלטה נכונה. בהיעדר הידע, בחירתנו אינה מבטאת את השאיפה להשגת התוצאה הטובה ביותר.

כמו בחיי היום יום, כך גם בסביבה העסקית - עלינו לקבל החלטות כל העת. גם בסביבה עסקית, על מנת לקבל החלטות טובות, עלינו להבין את החוקיות של הסביבה בה אנו פועלים. עלינו, כמקבלי החלטות בארגון, לשאוף אל החירות לדעת.

כאשר בוחנים את מאגר הידע של המין האנושי, ארבעה גורמים בולטים במיוחד, כמרכזיים והכרחיים ליצירתו:

1. מחקר: צפייה מעמיקה ובוחנת, שמעלה שאלות בנוגע להתרחשויות של תופעות. בעוד הבסיס לרוב המחקרים המדעיים הנו ביצוע ניסויים, בסביבה הארגונית-עסקית מרבית המחקרים נעשים אך ורק על ידי ניתוח הנתונים ההיסטוריים, האגורים במערכות המידע הארגוניות. לדוגמה, על ידי טכניקות ניתוח נכונות, ניתן לבחון התפתחויות ברווחיות לקוחות מסוגים שונים, ולזהות גורמים לעלייה או שחיקה ברווחיות.

2. מידול המציאות: החוקיות של תופעות היא לעיתים מורכבת מדי להבנה ועיבוד. מודל טוב הוא הפשטה של המציאות, אשר כולל את הגורמים המשמעותיים ומתעלם מהגורמים השוליים. לדוגמה: מודל בסיסי במכאניקה הוא מודל הנפילה של גוף חופשי. מודל זה מתבסס על כוח אחד, בעוצמה קבועה, המושך את הגוף החופשי כלפי מטה. מובן כי בפועל, כוח הכבידה אינו קבוע (הוא תלוי במרחק מליבת כדור הארץ), וכי על הגוף הנופל מופעלים כוחות נוספים, כמו כוחות חיכוך עם האוויר התלויים בצפיפות האוויר והרכבו, הצורה הגיאומטרית של החומר, רוחות וטמפרטורה. בזכות פשטותו, מודל הנפילה של גוף חופשי מאפשר לבצע ניתוחי תנועה של גופים חופשיים בקלות יחסית, ובמקרים רבים התוצאות תהיינה מאוד מדויקות וטובות דיין.

מודלים אנליטיים בסביבה הארגונית-עסקית מיועדים לדמות התרחשויות עסקיות אמיתיות, בפשטות יחסית ובצורה מדויקת ככל הניתן. לדוגמה, בתחום אנליזת הלקוחות, אנו נוהגים לחלק את מרחב הלקוחות לקבוצות הומוגניות הקרויות 'סגמנטים'. במקרה זה, המודל הנו הפשטה של המציאות, מכיוון שנוח יותר לנתח כמה עשרות או מאות של סגמנטים, מאשר לנתח נתונים של מיליוני לקוחות. כדי שמודל סגמנטציה יהיה נכון ומדויק, עליו לקבץ את הלקוחות באופן זהיר, עדין ושיטתי, על פי מידת הדמיון ביניהם.

3. חיזוי: כוחו של מודל הוא במידת יכולת הפעלתו לצורך חיזוי - כפי שמודל הנפילה החופשית מאפשר לנחש מה יקרה לקערת הקריסטל כשזו תעזוב את המדף. בהקשר הארגוני-עסקי מודל מדויק וניתוח נכון יאפשרו לחזות מה תהיינה ההשלכות של פעולות שנבצע על מדדים ארגוניים מרכזיים, לדוגמה: השלכות של פעולות שיווקיות על שווי הלקוחות לחברה.

4. שימור והעברת הידע: משמעות שימור הידע והעברתו הינה ייתור הצורך "להמציא את הגלגל מחדש". אם נשתמש שוב בדוגמת כוח הכבידה: בכל קורס בסיסי בפיסיקה נלמדים חוקי ניוטון, שפורסמו לראשונה לפני למעלה מ- 300 שנים. איננו צריכים לשבת בעצמנו תחת עץ התפוח ולשחזר את התצפיות, המחשבות והמדידות שביצע ניוטון בזמנו, ובכל זאת אנו מסוגלים להשתמש בחוקים שניסח לצורך ביצוע חישובים מכאניים בסיסיים.

תנאי הכרחי לשימור והעברת ידע בארגון, הינו קיומה של שפה ארגונית קונסיסטנטית. אחת התועלות של מודל הנה בכך שהוא מייצר שפה שכזו. לדוגמה, בתחום אנליזת הלקוחות, מרבים לבחון השלכות של פעולות שיווקיות על התנהגותם של לקוחות מסוגים שונים. בהקשר זה, מודל סגמנטציה מייצר שפה. אין צורך לייצר קבוצות לקוחות בכל פעם מחדש, מכיוון שהחלוקה לקבוצות כבר קיימת, וניתן להשתמש בה.

השאיפה הארגונית לדעת דומה במהותה לשאיפה האנושית לדעת. לפיכך, נראה כי על מנת לממש את החירות לדעת, ארגונים צריכים לתת את הדעת לארבעת הגורמים הללו.

נתונים ומידע הם גורמים הכרחיים ליצירת ידע ארגוני-עסקי. למרות התפתחותן המתמדת של טכנולוגיות המידע הארגוניות, היכולת לדעת הופכת לקשה יותר להשגה, וזאת משום שהסביבה העסקית של ימינו מורכבת משהייתה אי-פעם. באופן פרדוקסאלי, העלייה במורכבות העסקית נשענת על ההתפתחות בטכנולוגיות המידע ומתאפשרת בזכותה, כך שבמובנים רבים - על אף הכוונה התחילית לקדם את היכולת (או החירות) לדעת - טכנולוגיות המידע דווקא מרחיקות יכולת זו.

עולם ה- (Business Intelligence) BI הינו תת תחום של טכנולוגיות המידע, במסגרתו מפותחות מערכות שמטרתן לייצר ידע ארגוני המבוסס על נתונים. למרות זאת, נכון להיום, מרבית העיסוק בתחום נע סביב אחזור המידע והצגה נכונה של נתונים (בצורת דו"חות, גרפים, מפות וכיו"ב). מבין ארבעת הגורמים שמנינו, עיסוק זה מקדם אך ורק את מרכיב המחקר. על אף שאין עוררין על כך שמרכיב המחקר הינו חשוב ומרכזי, התוצרים של מחקר זה אינם מאפשרים חיזוי, הסקה על פעולות, שימור והעברת ידע - ללא מודלים אנליטיים מדויקים ונכונים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלושת הגורמים האחרים. תוצרים אלה של המחקר הינם הכרחיים בחתירה אל החירות לדעת, ובתחומים ארגוניים-עסקיים רבים הם ניתנים ליישום כבר היום - על ידי שימוש במודלים אנליטים מתקדמים.