"האסטרונומיה היא המדע השני שהופך באופן רשמי למדע של Big Data, אחרי הביולוגיה", כך אמר בראיון פרופ' שריניוואס קולקארני, מהמחלקה לאסטרופיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק).
קולקארני זכה בפרס דן דוד על היותו דמות מפתח בתצפיות אסטרונומיות בתחום הזמן ועל פני כל ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית. הוא יזם וניהל את פרויקט PTF, סקר שמימי גדול בחיפוש אחר מקורות אסטרונומיים חולפים ומשתנים.
בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "מחקריו העשירו את הידע האנושי לגבי הרקיע המשתנה, כולל גילוי ואפיון אלפי פיצוצים כוכביים – סופרנובות ודומיהן. רבים מן האירועים שהתגלו נצפו בפירוט והובנו יותר מאי פעם, כאשר חלקם תרם להגדרת סוגים חדשים לגמרי של פיצוצים שלא נצפו קודם לכן".
לדברי קוקלארני, ביקור בטלסקופ יהפוך בקרוב להיות נחלת העבר. "הדרך הטובה ביותר לעשות אסטרונומיה היא להוציא את האסטרונומים מהכיפה", הוא אומר.
"האדם בלולאה הופך למונוטוני, אם מכונה יכולה לעשות את זה טוב יותר, אני חושב שכולם יהיו מאושרים. המכונות טובות ללימוד השמיים, כי אין להן דעות קדומות על מה הן ימצאו". לאסטרונומים, אומר קולקארני, "פשוט אין את הדמיון כדי לדעת מה לחפש".
"ב-30 השנים האחרונות האסטרונומיה התפתחה במהירות. כל דור חדש של מכשירים מייצר פי 100 יותר נתונים לשניה מאשר קודמו. ולא רק זאת – כל ניסוי נועד לענות על שאלה ספציפית, אבל במהלך התצפיות נוצרים כל כך הרבה נתונים שרק במקצתם נעשה שימוש. לפיכך, יש הזדמנות גדולה לאלו שרוצים לנתח את הנתונים הללו".
"הקבוצה שלי בונה כעת מכונה שתייצר הרבה יותר נתונים – Zwiki Transient Facility בהר פלומר בקליפורניה. היא תצלם את כל השמיים בכל שלושה לילות ותחזור על כך שוב ושוב".
בשלב שני, אמר קולקארני, "היא תצפה בחלק אחד בשמים באופן אינטנסיבי ותתריע על אירועי סופרנובה בתוך שעות, כדי שנוכל לבצע תצפיות נוספות מטלסקופים אחרים כדי לחקור את אותה סופרנובה. במילים אחרות, לא רק שהמכשירים שלנו אוספים נתונים רבים, הם גם מנתחים אותם ומגיבים במהירות".
המקור: אנשים ומחשבים. לראיון המלא, הקישו כאן.