הצטרפו לקבוצות שלנו לקבלת עדכונים מרוכזים פעם בשבוע:

ווטסאפ:
http://wa.dwh.co.il
טלגרם:
http://telegram.dwh.co.il

מדוע מתעלמים מהפיל שבחדר

More
3 years 3 months ago - 2 years 10 months ago #8510 by Edith Ohri
מדוע מתעלמים מהפיל שבחדר?
זו שאלה שיכולה להביא את המתבונן לכדי יאוש. איך יכול להיות שהמומחים לא מתיחסים לדבר המונח לפניהם באופן כל כך ברור. האם הם בכלל מומחים? האם נפלנו למלכודת פתאים שבה עושי-שוק מסבירים דבר אחד ועושים דבר אחר?
ובכן, לכשל הגדול מסתבר יש, בין היתר, שני מנגנונים פרוזאים לגמרי. האחד הוא, שעובדות חזקות ובולטות כמו פיל בחדר, הן לא חדשה תקשורתית, ואין כביכול מה לחפש בהן דבר מעבר למה שכבר גלוי לעין כל. המנגנון השני, הוא המהומה המפחידה שמעורר פיל בחדר - מהומה שגורמת לנוכחים לברוח בפאניקה בלי לחשוב.

דיון זה הוא פתיח לסדרה על המשבר הכלכלי העולמי שאנחנו בתוכו, ושאלת החיזוי וגם היכולת האישית להתכונן ולפעול נכון ולפעמים נגד הזרם.
אם כריית נתונים יכולה להאיר מקומות חשוכים שאנחנו לא מכירים, מענין יהיה להשתמש בה להנחיה בימים אלה.


הערה: הדיון ממשיך במידה מסוימת את הדיון על "ה-BI של Lehman Brothers, Merrill Lynch, AIG" - הענקיות שנפלו בהפתעה במשבר 2008
www.dwh.co.il/forum/4-DataMining/2814-%D...,-merrill-lynch,-aig .


בברכה
אדית
Last edit: 2 years 10 months ago by Edith Ohri. Reason: ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
3 years 2 months ago - 2 years 10 months ago #8513 by Edith Ohri
ניתוח הנתונים אדיש למשתנים שהם קבועים בכל הרשומות (אינווריאנטים).
משתנים קבועים נחשבים לנתוני רקע בלתי מתערבים, היות ובתור קבועים אינם יכולים להסביר שינויים במערכת.
לדוגמא: במחקר התאידות מיים ממאגר שבוצע בעונה שבה הטמפרטורה כמעט ללא שינוי, הטמפרטורה האחידה לא תהיה יכולה להסביר את השינויים בכמות המיים שמתאידת.

במשתנים שהם דומיננטיים (כמו "פיל בחדר") קשה להפיק מסקנות לגבי השפעתם על המטרה, מאחר והשפעתם נרחבת, וכמעט אין תחומים שנקיים מהם ויוכלו לשמש להשוואה.

במודל המקובל, ייתכן שמישהו יזהיר על פיל בחדר, וישיבו לו בספקנות, שיש הסברים אחרים או שמומחים סבורים שזה בכלל תופעה מחזורית ואין מה לעשות נגדה.

*מדע הנתונים החדש נבדל מסטטיסטיקה במטרה שלו שהיא ליצר השערות. ראה עקרונות מדע הנתונים סעיף 6. מטרה זו משחררת משחררת מחובת הנחות המודל הסטטיסטי ומאפשרת בכך להפיק מסקנות גם ממשתנים דומיננטים.

© כל הזכויות שמורות Edith Ohri


בברכה
אדית
Last edit: 2 years 10 months ago by Edith Ohri. Reason: ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
2 years 10 months ago - 2 years 10 months ago #8518 by Edith Ohri
המשך –

מדוע לא נאמין לתיאוריה שהיא תקינה מבחינה סטטיסטית, שטענת שהגשם מכבה את מדורת השמש ומקשה על האלים להדליקה מחדש בגלל הקרשים הרטובים ולכן קר בחורף?
- לא נאמין לתיאוריה כזאת כי יש לנו הסבר כללי יותר, כזה שאינו תלוי בירידת גשם, וחוזה בדיוק רב לא רק קור וחום אלא מזג אויר בכלל.

הטענה היא שאנו רגילים לפסול תוצאות שלא מתישבות עם הנסיון וההגיון, אפילו שעברו מבחן סטטיסטי. יתרה מזאת - יודעים מראש לא לצפות להצלחה בחזוי של חריגים, או של תופעות חדשות או נדירות, או כאלה שמסיבה טכנית לא צברו מספיק נתונים.
כזה הוא המקרה של התחממות כדור הארץ, שהוא תהליך באמצע התרחשות ולכן דל בנתונים וקשה להוכחה סטטיסטית. הבעיה, שהגולם קם על יוצרו. דורות של בני אדם שחונכו לסמוך על סטטיסטיקה, לא יודעים מה לעשות עכשיו באין נתונים. חלקם מכחישים את התופעות, חלקם מכחישים את המדע, חלקם מקבלים תיאוריות קונספירציה וכו'. באין הוכחה סטטיסטית כאילו הכל בא בחשבון.

מדובר בכשל קבוע במודל הסטטיסטי ורעיון "האינדוקציה" שבבסיסו, לפיו הופעה חוזרת ונשנית של צירופי משתנים מעידה על קשר מהותי ביניהם.
צריך לתקן את הכשל. דרוש מנגנון הוכחה שעומד על רגליים חזקות יותר, של לוגיקה!

מדע הנתונים החדש מציג פתרון לוגי. הצעד הראשון שלו הוא הפרדת תערובת הנתונים לקבוצות דמיון (ראה עקרון 4 ). הקבוצות מספקות את הרכיבים הדרושים לבניית השערות ולמבחן הלוגי שלהן.
לסטטיסטיקה נשמר מקום בפתרון החדש, רק בקבוצות שעברו את המבחן הלוגי ומקימות את התנאים הסטטיסטיים למדגם אקראי, מפוזר שווה (IDD), וגדול מספיק שהמשתנים שלו בלתי תלויים.


בברכה
אדית
Last edit: 2 years 10 months ago by Edith Ohri. Reason: ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
2 years 6 months ago - 2 years 6 months ago #8520 by Edith Ohri
הפיל של המטבעות הדיגיטליים - הקריפטו, הביא אותי לעיין שוב במאמר מאמצע ינואר השנה ב marketbeat , אשר בזמנו הנחתי בצד למעקב.
לאחר שעברו כשמונה חודשים בקריאה חוזרת ובדיקת התחזיות שבו, התברר שהמאמר מדגים יפה את תופעת הפיל שבחדר. האנליסט שכתב אותו אמנם מבחין בפיל הקריפטו ואף מסביר וחוזה אותו נכון, אבל בהמלצותיו לשמירת ערך הכסף הוא מתעלם מהמסקנה המתבקשת, ממליץ במקום על השקעה במטבעות הדיגיטליים המובילים, להשקיע ב-7 מניות של חברות למסחר בזהב ומתכות יקרות ...ונכשל בכולן!

המלצות מארקטביט:
View the "7 Precious Metals Stocks That Will Keep Your Portfolio On Trend".
בשחור מחיר המניה $ ב 14-01-2021 ובאדום מודגש המחיר ב 21-08 2021:
Barrick Gold 23.68 19.84
Newmont Corporation 63.33 58.05
Kinross Gold Corporation 7.19 5.90
Wheaton Precious Metals [Gold, Silver, Palladium, Cobalt, and Other] 41.12 42.63
Endeavour Silver Corp 4.60 4.40
Platinum Group Metals [platinum and palladium gold and a other metals] 4.76 3.05
Coeur Mining [silver and gold mined in the USA] 8.96 6.71

* לציין שבאותו פרק זמן, ביטקוין ואתריום (שני המטבעות הדיגיטליים המובילים) עלו במידה ניכרת.

השאלה היא איך אפשר לחזות אחרת, טוב יותר?
אנסה להציג דרך בת מספר צעדים, לפי מדע הנתונים החדש, ולהמחיש ע"י דוגמא.

1. מאפינים את ה"פיל", שהוא בדוגמא זו מהפיכת הקריפטו. יש לשאול מה מבדיל אותה מהתפתחויות טכנולוגיות אחרות ואיזה שילוב מיוחד של תנאים הצמיח אותה?
נניח שהמאפין הבולט ביותר בקריפטו הוא התשתית הפיננסית המבוזרת שמצליחה בזכות היעילות שלה להתחרות בבנקים; ועוד נניח שהתנאים שהצמיחו אותו קשורים למשבר הכלכלי של 2008.

2. מחפשים סימנים מוקדמים לתופעה הנבדקת. בדוגמא שכאן, סימנים להתקדמות מהפיכת הקריפטו יהיו נניח, התגברות ההשקעה של בנקים בתחום זה, וכניסת חברות גדולות לפיתוח יישומים חדשים. סימנים לכשלונה עשויים להיות התארכות זמני השירות של מטבעות דיגיטליים, עד כדי הפסקת השימוש בהם כאמצעי תשלום, או הסתלקות של חברות מובילות מהשקעתן בנושא.

3. מנתחים נתונים היסטוריים של מצבים דומים בעבר במטרה למצוא גורמים משפיעים ולנסח אותם כמותית.
אפשר לדוגמא, ללמוד משהו מהשוואה בין מהפיכת הקריפטו למהפיכת האינטרנט ומשבר הדוט-קום. מענין לראות את קצב אימוץ טכנולוגית האינטרנט, ולנסות להבין את השפעותיה על ענפי תעשייה אחרים, וכן גם על החברה, הכלכלה, והתרבות.

4. מסננים את תוצאות ניתוח הנתונים, ומשאירים רק את אלה שתואמות למאפינים ולסימנים שהוגדרו קודם.
אחת התוצאות אשר בודאי תעבור את הסינון היא המסקנה, שהשקעות ענק בטכנולוגיה חדשה (כמו אלה שקורות כעת בקריפטו) מבשרות את הצלחתה.


כאשר מסקנה בולטת עד כדי כך שכל אחד יכול להבחין בה, מוטב לישם אותה במודל החיזוי בלי לחכות להצטברות נתונים. כשהנתונים יגיעו זה כבר יהיה מאוחר מדי.


בברכה
אדית
Last edit: 2 years 6 months ago by Edith Ohri. Reason: תיקון

Please התחברות to join the conversation.

More
2 years 4 months ago - 2 years 2 months ago #8521 by Edith Ohri
לחזור להתחלה – ישנו עוד מנגנון ... הסחת תשומת הלב לנושאים דחופים אחרים!
הפיל שבחדר לא סתם נחת משמיים, פעמים רבות הוא מגיע עם "קרקס" שלם, כלומר אירועים חריגים שמסיחים את הדעת. הקריפטו שהוזכר לעיל, לדוגמא, עטוף במשבר הקורונה ואירועים כלכליים דרמטיים שמושכים את תשומת הלב.
ברגע אחד רואים את הפיל, ברגע שני מתמקדים בנושא אחר (שמאפיל על הפיל), ברגע שלישי אמנם חוזרים לחדשות הקודמות אודות הפיל אך הן מתחילות להתישן ומתרגלים לזה...

במדע הנתונים החדש (שמתבטא ב-GT) אין סכנה להסחת דעת כזו. המודל מתיחס לנתוני רקע ומטה-דטה, והמשימה שלו מוגדרת בעקרון, ליצר באופן עצמאי השערות, בלי תלות באבחנות של מומחה אנושי. יש לצפות לפיכך שיבחין בפיל והנסיבות המיוחדות שלו, ויגיע לתבנה ואף למסקנה לגבי סמנים מוקדמים הקשורים לקרקס.


בברכה
אדית
Last edit: 2 years 2 months ago by Edith Ohri.

Please התחברות to join the conversation.

More
2 years 2 months ago - 2 years 2 months ago #8529 by Edith Ohri
מדוע מתעלמים מעדר פילים בחדר?

מתעלמים כי בקהילת המקצוענים לא אוהבים בעיות שאין להן פתרון, ועדר בחדר הוא מהגדרתו בעיה כזאת.
עדיף, יגידו לך, להטות את המשאבים לבעיות שיודעים לפתור.
אלא אם כן...

אנליסטים מחפשים קשרים סיבתיים לצורך בקרה. הנקודה היא, שמודל הבקרה מתאים רק למערכות יציבות. המערכות האחרות, שאינן יציבות, נותרות למעשה ללא מענה. מספר המשתנים בהן גדול ואיתו עולה הצורך בנתונים רבים. כאשר זה אינו אפשרי, נוצר כשל בניתוח מערכות, והכשל קורה דווקא בזמן של שינויים גדולים כשזקוקים לתחזית אמינה.
לפי מדע הנתונים החדש, במקום קשרים סיבתיים, נדרש תמיד בהתחלה לאתר דפוסי התנהגות. אם אחרי כן חסרים נתונים לביסוס קשרים לשם חיזוי, אפשר להשתמש באינדיקטורים - סמנים מוקדמים.
הגדרה:
סמנים מוקדמים הם משתנים טיפוסיים של קשרים (כולל קשרים אסוציאטיביים) שקל לזהות. לדוגמא, מה גרם לתאונת החלקה על הכביש? התשובה מורכבת יותר מ"כתם שמן", אך כתם שמן הוא גורם אשר קל לזהות ולהיזהר ממנו ובכך למנוע את רוב תאונות ההחלקה.

גם בדפוסים נדירים ניתן לזהות סמנים מוקדמים. למשל הפילים, סוג העדר שנכנס לחדר עשוי להיות שונה מאחרים, ייתכן שקדם לאירוע הזה מצב חריג כלשהו, וייתכן שיש מאפין התנהגותי של פילים שמסביר מדוע הכניסה לחדר נתפשת בעיניהם כמועילה.


איך להתארגן לעולם חדש של קריפטו? ובמה יכולה לעזור כריית נתונים?
עברה כשנה מהתחלת הדיון זה. הקריפטו משגשג, ורוב הסימנים להמשך שלו חיוביים: השקעות פינטק, שירותים פיננסיים חדשים, היקפים, התמסדות, כניסת חברות גדולות, התרחבות השימושים וסוגי המשתמשים, התיעלות זמני שירות... עברנו את נקודת האל חזור.
יחד עם זאת, נהיה קשה יותר לעקוב אחר זרם השינויים הגדל ולחזות את העתיד. האירועים נהיים דראמטיים, משבר כלכלי מאים על העולם בעקבות התפוצצות בועת הנדל"ן בסין, וכל אלה בהחלט מהווים עדר פילים משתולל. השאלה, להסתגר או להסתגל? ובאופן מעשי, איזה סמנים מוקדמים ניתן לזהות? ואיך לחבר את הנקודות השונות והמשונות אשר זוהו? התשובה מחזירה למדע הנתונים החדש והדרישה דלעיל למצוא דפוסי התנהגות בנתונים לפני ניתוח הקשרים בתוכם.


בברכה
אדית
Last edit: 2 years 2 months ago by Edith Ohri. Reason: תיקון ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
1 year 11 months ago - 1 year 8 months ago #8531 by Edith Ohri
נשק טנקים וקריפטו במלחמה על אוקראינה

לאחרונה הופיע פיל בחדר של פוטין, בדמות הכרזה בלתי מוסברת (שעברה בשקט בתקשורת) לשנות את החלטת הבנק המרכזי בארצו לאסור כרייה ושימוש בקריפטו. למה הוא החליט לאסור ואחר כך לחזור ולהתיר את הקריפטו?
פוטין ידוע כשחקן מנוסה ומחושב שאינו נוהג לזגזג בנוגע לכוח וכסף. הדבר שגרם לזיגזג חיב להיות כבד משקל מבחינה כלכלית, ויש להבינו בהקשר המלחמה שרוסיה פתחה באותו זמן באוקראינה.

ההסבר מתחיל בהחלטת ממשל ביידן להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה עקב הפלישה לאוקראינה, כולל חסימה ב-SWIFT. החסימה פוגעת במסחר של רוסיה (הבורסה של מוסקבה ירדה עקב זה בכשליש), ומעבר לכך פוגעת בהון שפוטין צבר והקים באדמת אמריקה ועתה נחשף לגמרי לסנקציות.
פוטין נאבק עכשיו, אם כן, לא רק על תכניותיו לגידול, הוא נדחף לפינה ונאבק להגנה על מה שהשיג בעבר ועומד ללכת לאיבוד..

בסנקציות האמריקאיות יש פרצה. ניתן לעקוף אותן ע"י שימוש באמצעי תשלום שונה - קריפטו. זה המניע לשינוי בעמדתו של פוטין והתרת הביטקוין מחדש. הענין, שהקריפטו משאיר אחריו עקבות דיגיטליים בלתי מחיקים, והפרצה אם כך לא כל כך חופשית לשימוש.


מה הדרכים שנותרו לפוטין? מה היית עושה במקומו?
הדרך הנוחה ביותר עבורו היא הקטנת הלהבות ומניעת התלקחות.
דרך שנייה, היא לשבור את הכלים, וליצור כאוס* שיסיח את הדעת, יקנה זמן, יעלה את המחיר למטילי הסנקציות ויפגע בשיתוף הפעולה ביניהם.

* לחיזוק ההשערה על מהלך של כאוס, ראה הגרף שהתקבל מגוגל-טרנדס בחיפוש צמד המילים "Putin chaos" . הגרף מראה שצירוף המילים הזה מתמקד בגרמניה וארה"ב המובילות את נאט"ו, וכמות הפרסומים בנושא נמצאת במגמת עלייה, מה שמעיד על מודעות גבוהה לנושא בארצות אלה.


בברכה
אדית
Last edit: 1 year 8 months ago by Edith Ohri. Reason: ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
1 year 6 months ago - 1 year 6 months ago #8534 by Edith Ohri
בראיונות שנתן לאחרונה דר' הנרי קיסינג'ר בעקבות הוצאת ספרו 'Leadership', הוא התבטא לגבי פוטין, שהמנהיג הרוסי אמנם כשל בהערכת יכולותו להצליח במלחמה מהירה באוקראינה, וכי עשה את טעות חייו כשהסתבך בעימות רחב עם ארצות העולם.


בברכה
אדית
Last edit: 1 year 6 months ago by Edith Ohri. Reason: ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
1 year 6 months ago - 1 year 6 months ago #8535 by Edith Ohri
פיל בחדר בגודל מלא ולאור יום

ראש הבנק הפדרלי האמריקאי ג'רום פאוול העלה את הריבית, שוב בתגובה על נתוני האינפלציה הגבוהה והאבטלה הנמוכה – צירוף שמעיד על עודף אמצעי תשלום, ועל כן מחיב בעיני כלכלנים צעדים לצמצום האשראי. למרות שפאוול מודע לירידה ב-תל"ג האמריקאי ברציפות מזה שני רבעונים, ירידה שמסמנת תחילת האטה במשק ובעקבותיה ירידה באינפלציה, בכל זאת סבור שהגדלת הריבית הכרחית.
למה קבע כך את עמדתו? ומה העובדה החשובה שנדחקה לתת המודע הציבורי?

פאוול מסביר את עמדתו באחריות של ה"פד" על שמירת יציבות הדולר ורמת התעסוקה. בכך הוא נבחן, אמת ויציב אבל לא הכל.
אפילו אם נוסיף את השיקול ההגיוני, שחיזוק מעמד אמריקה בעולם כמנהיגת העולם החופשי יזרים אליה השקעות זרות והדבר מחיב צעדי ריסון (העלאת ריבית), לא בטוח שזו כל התמונה. משהו מרכזי חסר כאן. משהו בסיסי מכיתה א' בכלכלה - עקומת הביקוש וההיצע. הבנק המרכזי יכול לטפל רק בביקוש / באינפלציה. ומה עם ההיצע? זה מחוץ לאחריותו.

במשבר הכלכלי הנוכחי קרו כידוע שיבושי אספקה עמוקים, עקב מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה באוקראינה ועוד דבר שכמעט ולא מדברים עליו - שינוי מהותי במדיניות של סין. "בית הייצור הגדול של העולם" רוצה להשתדרג, להפסיק להיות מקור זול, ולעסוק יותר בפיתוח וחדשנות.
זה הפיל:
שיבושי אספקה = מחסור, ומחסור = עליית מחירים. כדי לצמצם את האינפלציה צריך אם כן להגדיל את הספק הייצור, ולהביא את המוצרים ממקום שניתן לבטוח בו - השוק המקומי. הנקודה היא, שהדגש על אספקה מקומית הוא היפוך כיוון למודל ה- Globalization & Outsourcing ששלט בכלכלה מזה ארבעה עשורים. ואמנם, בזמן האחרון נשמעים לפתע באמריקה קולות נשכחים מהעבר, הקוראים לאספקה עצמית והקטנת התלות בארצות חוץ, לפחות במוצרים חיוניים כמו צ'יפים. נקווה שהקולות יעברו לביצועים.

הערת אגב, באזניים של מהנדסת תעשייה וניהול כמוני, הקולות הללו נעימים מאד למשמע, שכן היצף יבוא בזכות כח עבודה זול כפי שהיה, גרם לניהול לא רציונלי שבו לא כדאי ליעל ולשכלל את הייצור ולהתאים אותו לאילוצי סביבה.


בברכה
אדית
Last edit: 1 year 6 months ago by Edith Ohri. Reason: תיקון ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
1 year 4 months ago - 1 year 4 months ago #8537 by Edith Ohri
הפיל של אי השוויון, כל כך ותיק שהתרגלנו.
ומוטב שלא היינו מתרגלים.

ג'וזף שטיגניץ זוכה פרס נובל לכלכלה 2001, הידוע בנטיותיו החברתיות, בחר לכתוב על "בעית האחוזון העליון" מעל הראש של עמיתיו מהאקדמיה, ופרסם את הכתבה בלא אחר מאשר הצהובון וניטי פיירVanity Fair (goo.gl/u40jE) 2011 שם זכתה לתפוצה ויראלית מכובדת.
מה היה המסר החשוב שהיה לו כל כך דחוף להעביר ישירות לציבור?
שטיגליץ רצה להתריע על הבעיה ההרסנית של אי השוויון, בעיה ששוברת את החלום של "ארץ ההזדמנויות", וגרוע מכך, וזו התוספת שלו - גורמת לבועות ולמשברים שמערערים את הכלכלה. הוא מסביר, שאי השוויון או ריכוז העושר בידי בודדים, גורם להקצאה גרועה של משאבים ולצבירת עושר בידי האחוזון העליון, עושר שאינו מחלחל לאוכלוסיה, מיבש את הביקושים, ודוחף את הבנק המרכזי להגדיל את אספקת הכסף כדי להאיץ את הכלכלה, מה שמנפח בועות כלכליות.
הוא מציין שישנן שתי אפשרויות ליצר הון, ע"י הגדלת השוק או ע"י הגדלת השליטה בו. הריכוזיות גורמת לאפשרות השנייה, זו שמפנה את המשאבים ל"מלוכה" על שוק ולא לפיתוח ולהגדלת הכלכלה.

לפני כעשר שנים אמר שטיגליץ על אי השוויון, שהמצב הוא קיצוני כמו שהיה לפני פרוץ המשבר הגדול באמריקה של שנות השלושים.
מאז כידוע המצב החריף מאד!

אחד מסימני ההתראה המובהקים לקריסה קרובה: האצה בעליית המחירים והיקפי המסחר בבורסה, מה שנקרא התנפחות בועה. זה כמובן לא קורה מעצמו. שנים קודם מקיים הבנק המרכזי מדיניות של אשראי זול שמנפח את הפעילות. ב-2020 ה"פד" הזרים כספים בגלל מגפת הקורונה, לפני 2008 סתם כשל בחיזוי, כמשתמע מעדותו של אלן גרינספאן בפני ועדת הסנאט שבדקה את נושא המשבר "ציפיתי שהשוק יאזן את עצמו... זה היה יוצא מהכלל של פעם במאה שנה".
אבל המשברים אינם נדירים. לא צריך להרחיק בהיסטוריה כדי לראותם בשנות ה-70, 2001, 2008 ועכשיו. זה מעלה תהייה לגבי תפקודו של הבנק המרכזי שהוקם, להזכיר, כדי לייצב את הכלכלה.
להיות ראליסטים, אפשר לסכם את סדרת המשברים ולהגיד, שלא חשוב מה גורם להם, דבר אחד בטוח, הם ימשיכו הלאה בשיטה הכלכלית הנוכחית ותחת עינו הפקוחה של הבנק המרכזי!
אז מה קורה שם בפד, במרכז העצבים של הקפיטליזם?
אינני מומחית, אך יש רגליים לחשש, שבניגוד לאיצטלא הקפיסליסטית של כלכלה חופשית, המנגנון בבנק המרכזי אינו חופשי וגם לא דמוקרטי. הציבור לא בוחר את הנגיד, לא משתתף בהחלטות, ולמנגנון הבנק חסרים איזונים ובלמים שלטוניים. למרבה הפלא, השיטה הקפיטליסטית אינה שונה בהרבה במובן הזה מהשיטה הקומוניסטית שאמורה להיות הפוכה – בשתיהן הכל נקבע בכוח מלמעלה.
פוסט בענין זה www.linkedin.com/feed/update/urn:li:acti...6949691584904892416/


בברכה
אדית
Last edit: 1 year 4 months ago by Edith Ohri. Reason: ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
1 year 2 months ago - 1 year 2 months ago #8538 by Edith Ohri
הפיל נשאר אבל החדר נעלם, מהתודעה, מוקד הענין עבר ממנו למקום אחר. פיל נצפה משוטט בשטח ויש עם זה בעיה. פתרון הבעיה יעלה כסף. בינתיים מישהו כבר מצא דרך להפיק תועלת מהפיל ועכשיו רוצה לשמור עליו ולפנות לו את הדרך...  

הנמשל זו בעית מחירי הדיור שמעיקה על חלקים רחבים באוכלוסייה. מוקד הענין התקשורתי עבר ממנו לנושאים אחרים, אומרים שהפתרון יקר ולא מעשי. בינתיים הרשויות נהנות מהכנסות הנדל"ן התופחות יחד עם מחירי הדירות, ונראה כאילו רוכשי הדירות לכודים ללא מוצא בתשלומי דיור גבוהים שממשיכים לעלות.  

מצחיק להגיד שאין מוצא בכלכלה שהיא חופשית ובה כל נישה מהווה הזדמנות ליזמים בעלי רעיונות. והנה, בכל זאת, בעית מחירי הדיור תקועה ומחריפה. איך זה?
ההסבר הפופולארי הוא שעליית המחירים נובעת מהגידול באוכלוסייה לעומת מוגבלות שטחי המגורים, עובדה שבכל העולם, ממערב ועד למזרח הרחוק קורית כביכול תופעה דומה של גידול אוכלוסין והאמרת מחירי דירות. לפי הסבר זה, היה צריך לקבל את המציאות של מחירי דיור גואים ולהסתגל אליה איכשהו, כל אחד לעצמו. 
אבל זה לא המצב. 
משהו אחר ובלתי תקין בעליל קורה בתחום. 
בכתבות שונות יש עדויות לאנומליה במצב הנוכחי. מדברים על היצע הדירות שלא נמכרו שגדל, על מספר רכישות הדירות שירד, ועל ציפיות לירידת מחירים ויחד עם כל זה המחירים כמעט ולא יורדים. עיון קצר בגרפים של מחירי מניות חברות ה-נדל"ן לעומת מחירי הדיור, מראה הבדל תמוה שמאשר את האנומליה. בעוד מחירי המניות ירדו כשלושים אחוז מתחילת השנה, מחירי הדירות נשארו כמעט ללא שינוי. עובדה שלא מסתדרת.   

 לאור זה, האם באמת צריך להתרגל למצב המשונה של "פיל" מחירי דיור מופרכים באמצע הבית? האמנם אין ברירה אלא לעבור לגור במקום אחר? אולי לעבור לירח או למארס? למה לא, זה הגיוני באותה מידה.  

גל הביקוש הגדול ועליית מחירי הדיור אינם תוצאה של התפוצצות אוכלוסייה פתאומי, גם לא של מחסור בשטחים או התיקרות שיצאה משליטה ברכיב כזה או אחר של עלויות נדל"ן. הסיבה קרובה אלינו בהרבה ואיננה סוד - המדיניות הכלכלית. לשלטון יש כלים פיסיקליים ומוניטוריים שקובעים את כמות הכסף בידי המשקיעים, הצמיחה והזדמנויות ההשקעה בשוק כולו. הביקוש הגדול ועליית מחירי הדיור הם לפיכך תוצאה מתוכננת. כמו שהמחירים עלו כך הם בהחלט יכולים לרדת. 

 *מי שיש לו השגות, מוזמן לכתוב  ואשיב.


בברכה
אדית
Last edit: 1 year 2 months ago by Edith Ohri. Reason: תיקונים. חסר לי ה preview

Please התחברות to join the conversation.

More
1 year 1 month ago - 1 year 1 month ago #8539 by Edith Ohri
פיל חידה, מדוע הבנק המרכזי מעכב את הקריפטו שלו? 
הבנק המרכזי מכיר היטב את הטכנולוגיות החדשות שצמחו סביב הבלוקצ'יין. היתרונות שלה עצומים מבחינת יעילות התפעול והיכולת להציע בעזרתה שירותים חדשים. לכאורה היה צריך לקפוץ על המציאה.
אך עליה וקוץ בה. הבלוקצ'יין מצמצם את השליטה המרכזית והיכולת לעצור אירוע של ריצה-על-הבנק (הוצאת כספים מהבנק עקב חשש לפשיטת רגל). את הסיכון הזה אף בנק לא רוצה לקחת. למה? כי כל הבנקים ממונפים, כלומר עושים עסקים עם הכסף שהופקד בהם, מה שיוצר סיכון רציני במשבר כלכלי. לבנק המרכזי יש לפיכך דילמה. להילחם בקריפטו על השליטה באמצעות רגולציה, או בהנחה שאי אפשר לעצור את הקידמה, להקים מטבע קריפטו (ריכוזי) משל עצמו?

כל הדברים דלעיל ידועים למערכת הבנקאות מזה כעשור -  מצורף גרף מגוגל טרנדס.שמתאר את תנופת הכניסה של הטכנולוגיה
 

Attachment GoogleTrendsBlockchainrise30-12-2022DWH_2022-12-30.jpg not found



בשטח עד עכשיו עוד לא קרה דבר. השינוי היחיד שמשתמשי שירותי הבנק חשים בו הוא סגירת שירותי קופה ולחץ לעבור לשירותים דיגיטליים. מה זה אומר? מה התכנית? ולמה כמעט ולא שומעים בענין?
– לאלי הזהב והכסף פתרונים.
בכל זאת, למען  הדיון, אנסה להציע אפשרויות.
1.   הבנקים מחכים. כל עוד הקריפטו קטן, האיום (של עקיפת הבנקים) אינו ממשי.
2.   הבנקים מאמצים את הטכנולוגיה החדשה בשקט, ושומרים לעצמם את החסכון שלה.
3.   הם מחכים לרגולציה שתנטרל את התחרות של הקריפטו. הכדור עבר אם כן לבנק המרכזי.
הבנק המרכזי מחכה למה שיגידו בארה"ב. הרגולציה בארה"ב מצדה זזה לאט. אפשר להבין אותם. על הפרק - מעמדו של הדולר כמטבע סחר עולמי.
4.   עד שתהיה רגולציה, הקריפטו עצמו מתעכב בגלל תופעות של "בהלה לזהב" ונוכלים הפועלים באין מפריע (אומרים שכ-85% מהמטבעות החדשים שיצאו הם הונאה. ההתמוטטות שלהם שהתחילה במאי 2022 גורמת לגלי צונאמי בקריפטו, כולל התראת צונאמי לרבעון הקרוב!)
5.   השחרת המוניטין של הביטקוין ובניית תדמית פטריוטית לבנקים כשומרי אינטרסים לאומיים שעליהם אין מחלוקת, כמו מניעת מימון לטרור ולמאפיה והגנה על היצרנים.
6.   שיתוף פעולה בינלאומי לחסימת הקריפטו על פי חוק.
7.   בנק יכול להבטיח את עצמו בשקט, ע"י תיק השקעה בביטקוין והקמה או השגת שליטה בחברות המפתחות שירותי ביטקוין. יש שמועה שאמנם כך עושים.
8.   השתלטות עוינת של בעלי ההון הגדול על הביטקוין, שהוא כידוע קוד פתוח...
השאלה מה יגיע קודם, ההזדמנות שלהם להתערב כשמחירי הביטקוין נמוכים, או המשבר הכלכלי שיפגע בבעלי ההון הגדול. לציין שעד כה הביטקוין עבר משברים בהצלחה.
9.   לקבל את גזר הדין.
10.  אפשרות ממש אחרונה – להשתנות.  
 


בברכה
אדית
Last edit: 1 year 1 month ago by Edith Ohri. Reason: לא היה ברור כיצד זה מוצג, אין תצוגה מוקדמת

Please התחברות to join the conversation.

More
1 year 1 month ago - 1 year 1 month ago #8540 by Edith Ohri
הפיל של משבר 2008 חזר בגדול אם לשפוט לפי פשיטות הרגל ששוב התחילו בעולם הפיננסי.

הראשונה מבין הגדולים היא חטיבת המוצרים הפיננסיים של AIG – אחת מחברות הביטוח הגדולות בעולם.
כמו במשבר 2008 גם עכשיו, החברה נהנתה מהבועה הפיננסית וכשזו פקעה - נכשלה בהתחיבויותיה ומגישה את החשבון לאחרים. 

כשפרץ משבר 2008 היו שהאשימו את האנליסטים שלא חזו אותו. ההנחה הסמויה היתה, שאילו היו חוזים את המשבר, הוא היה נמנע.  -- להלן קישור לדיון על פושטי הרגל הגדולים שסימלו את המשבר Lehman Brothers, Merrill Lynch, AIG , כולם בתחום הפיננסי.

מאז, הביטוי "רגע ליהמן ברד'רס" מסמל התמוטטות הרסנית והתפכחות מהשיטה שהביאה לזה.

יש מה להגיד, על כך שמובילי המשברים הם התעשייה הפיננסית, התעשייה בעלת הרווחיות הכפולה ויותר ביחס לאחרות,  זו שמיצרת שירותים בלבד אך יש לה מונופול על כל העושר המיוצר בעולם, זו שנהנית מהקידמה אך מתנהלת בשיטות של בית מדיצ'י מלפני 400 ויותר שנה - שיטת שלטון ההון הזוכה להגנת ממשלות ונגדה יצאו המונים לרחובות במחאת 2011. 

במבט אחורה, עם כל הכבוד ללקחים, נראה שהשיטה ממשיכה וביתר שאת. הלקחים נראה שהיו בעיקר של המחוקק ועוה"ד התאגידיים אשר הצליחו למצוא למעסיקיהם פתרון "משחרר מאחריות" - מקווה שההמשך יסביר את הקביעה הזאת. 

מה שעורר את תשומת לבי ועורר אותי לכתוב דברים אלה הוא כתבה בדהמרקר, על מחלקת מוצרים פיננסיים של AIG ששוב פשטה רגל, בהותירה חוב של 37 מיליארד דולר. 
אין לי מושג בדיני חברות, אבל שמתי לב להופעת חברות מסוג  LLC - Limited Liability Company, מעמד חברה שדומה לשותפות, אשר פוטר את החברה מחובות דיווח לציבור ושקיפות ובו בזמן מגן על בעליה מכל אחריות ומאפשר לצרף אליה אד-הוק בעלים שנהנים אוטומטית מאותם תנאי פטור והגנה, הכל כחוק!
שמתי לב שלאחר פשיטת הרגל של מחלקת מוצרים פיננסיים של AIG הודיעה החברה שהדבר לא יזיז למאזנים החשבוניים שלה. הכיצד?! האם יש קשר לעסקה מפולפלת שלה לפני כשנה עם חברת ההשקעות בלקרוק, שבתוך סבך ההשקעות והבעלויות כבר אי אפשר למצוא את הידיים והרגליים ולהוכיח מי אחראי על מה, ולכן החברה שאננה? 

במקביל ובלי קשר לאירועים הנ"ל, הודיעו לאחרונה על סגירת בנק הדואר במתכונתו הנוכחית, שהיתה שריד אחרון לבנק-חברתי בארץ. ועוד, בכל הבנקים צמצמו את שירותי הקופה והנהיגו במקומם מערכות AI שהן קופסא שחורה. כמעט בלתי אפשרי לדרוש תיקון במקרה של פגיעה בזכויות שבוצעה ע"י רובוטים כאלה שיש להם כאילו בינה עליונה.

התוצאה של ההתפתחות הנ"ל היא שזכויות הפרט מתמעטות, אפשרויות שהיו פעם הולכות ונחסמות, הגזרות גדלות, ובה בשעה מסבירים לנו שמצבנו טוב יחסית למדינות אחרות ומכינים אותנו למשבר כלכלי עולמי, כך שתשכחו מהגירה למקום אחר או יוזמה לשינוי המצב.
הדברים הללו שנראים אולי כמו תיאורית קונספירציה, נלקחו מהצהרות מפורשות של הפורום הבינלאומי של דאבוס המאחד בעלי הון וראשי התעשייה הפיננסית, ואף נרשמו כמטרה בספר שיצא מטעמם בשם "The Great Reset" ובו השאיפה של הפורום לקחת מאיתנו לטובתנו את כל הנכסים, ככתוב בכותרת המשנה שעל עטיפת הספר "You will own nothing and you will be happy"

לסיכום,
הפיל של כשלון מוניטורי הינו גלוי וידוע למושכים בחוטים, הם בעצמם הביאו אותו.
הפתרון למצב יכול להימצא בעקרון, ואמנם נמצא, מחוץ לשליטתם, בביטקוין וביישומי הבלוקצ'יין המבוזרים. לשם כך יצרו אותם ב-2009 בעת המשבר הקודם.


בברכה
אדית
Last edit: 1 year 1 month ago by Edith Ohri. Reason: עימוד וטייפו

Please התחברות to join the conversation.

More
8 months 2 weeks ago - 7 months 1 week ago #8541 by Edith Ohri
עדר פילים ה"פיל" של המשבר הכלכלי העולמי כבר גלוי עכשיו. האם זה הכל, או שעלינו לצפות להופעת פילים נוספים? שאלה דומה העלה חנן שטיינהרט מעיתון "גלובס" לפני חודשיים " האם הכל מאחורינו ?" .כמעט כל בכירי הפיננסים מתריאים על משבר, חוץ אולי ממספר בעלי תפקידים בממשל, ולמחפשי סימנים, נדלקה נורית אדומה בביקוש המתגבר לזהב, שאופיני לזמנים שלפני משבר. 

הפעם יצא פוסט ארוך. לנוחותכם, אפשר לדלג לראש הפרק המתאים.
       >>   ראשי פרקים:·       
             - מחדשות הכלכלה·       
             - שיטת הרזרווה החלקית או איך ליצור כסף יש מאיין
             - איתותי משבר מהחדשים האחרונים·
             - כרונולוגיה של התמוטטות בנק First Republic·
             - מה הפתרון של השלטונות?·
             - ביטקוין – מאויב לאוהב
  


מחדשות הכלכלה 
החוב העולמי כבר הגיע לדברי מומחים לפי- 3.5 מהתוצר הגולמי העולמי ("Global debt is around 350% of global GDP" Howard Marks interview 13-04-2023), והוא גבוה יותר ממה שניתן להחזיר. בארה"ב החוב גבוה מהתוצר הלאומי והפער ביניהם הולך ומתרחב. החוב אינו פתאומי, הוא נצבר לאורך עשרות שנים תחת נשיאים שונים, ומעיד על כך שאין מדובר באירוע מקרי או אינטרסים של מפלגות. יש שיטה כלכלית מאחורי זה, והיא פגומה, היא הגיעה לגבול היכולת ואינה יכולה להמשיך (unsustainable). 

רבות נכתב בנושא הסבוך של החוב הלאומי בכלכלה. כלכלנים הזהירו מתרופת הפלא של גידול החוב לצורך הגברת הצמיחה ויציבות הכלכלה והמטבע. לעומתם הרגיעו הבנקים המרכזיים בטענה, שגידול החוב יביא להתאוששות ושהאינפלציה שבאה בעקבותיו הינה זמנית בלבד – transitory inflation כדברי Jerome Powell יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי 17-02-2021. היום, כבר אפשר לסכם שדברי ההרגעה היו שגויים, הכלכלה לא נמצאת בשליטה, מתחולל משבר, ה-תל"ג נמוך, האוצר מדולדל, האינפלציה גבוהה, וג'רום פאוול עצמו לקח בחזרה את דבריו כאילו מדובר באינפלציה חולפת.   
הביליונר ריי דאליו שהתפרסם בתיאוריה על מחזוריות עליתן וירידתן של אימפריות בראי ההיסטוריה, מזהיר שהמערב עומד בפני משבר היסטורי, עקב הזרמת (הדפסת) הכסף הגדולה שהגדילה את החוב הלאומי והקצינה את פערי העושר, וסופה בראי ההיסטוריה להביא אי שקט חברתי, מלחמות והתחסלות. הוא מסביר את מעגל ההרס של הצפת השוק בכסף: הדפסת כסף בקצב שהוא גבוה מעליית פריון העבודה, מיצרת ביקושים גדולים מההיצעים ומעגל חוזר של אינפלציה, ריכוז עושר, ירידה בצמיחה הכלכלית, צורך בהדפסת כסף נוסף לעידוד הכלכלה, וחוזר שוב עד איבוד שליטה. 
ניתן להבין זאת גם ללא מחקר מעמיק, אם רואים את רווחי הענק במערכת הפיננסית והתמריצים קצרי הטווח ונטולי הסיכון האישי. שוב ושוב רואים את בכירי התעשייה הפיננסית באמריקה עומדים כחומה בצורה נגד דרישות הקונגרס והסנאט לשקיפות ותיקון המערכת הבנקאית ( שימוע 7 ראשי הבנקים הגדולים באמריקה, לפני כחצי שנה ו חקירת ג'נט ילן שרת האוצר האמריקאי ע"י ועדת הכספים של הסנאט -  במיוחד השאלות שבין דקה 1:50:30 ל- 2:10:00, ע"י הסנטורים רון ג'ונסון, טיליס, בלקברן ומנדז.). נראה שפילים סמויים נוספים עומדים להתגלות לציבור עם הגיע החשבון לתשלום. 


שיטת הרזרווה החלקית או איך ליצור כסף יש מאיין
שיטת הרזרווה החלקית (Fractional Reserve Banking) ניצבת על שני עמודי תווך: (1) שימוש בכספי לקוחות הבנק למתן אשראי והלוואות, ו (2) גיבוי כספי הלקוחות ע"י רכישת אג"ח ממשלתי. 
מטרת הרזרווה היא "נזילות", להבטיח קיומם של מזומנים במידה מספקת לענות על מקרה של משיכת פקדונות מאסיבית, בהנחה שהמשיכה היא רק על מקצת הפקדונות, ושחלק מהכספים חוזרים לבנק כהפקדות ע"י מי שהכסף שולם להם. ב-ארה"ב היה נהוג שיעור רזרווה של 10% מערך הפקדונות. בעת מגיפת הקורונה בוטלה חובת הרזרווה והמצב עכשיו כשיש האטה כלכלית הינו פגיע במיוחד. 
במיתון ההפקדות בבנקים יורדות, ונוצרת מצוקת אשראי אשר מחריפה את המיתון וגוררת בד"כ את השלטונות לבצע הרחבה-כמותית (QE), אשר מגדילה שוב את החוב הלאומי ומקשה על ההיחלצות מהמצב הגרוע. זו הסיבה ששיטת הרזרווה החלקית נחשבת למאיצת משברים ולגורם ראשי בהגדלת כמות הכסף האינפלציונית. מאז הוסר בסיס הזהב של הדולר אין למעשה מעצור שיכול לחסום אותה מלבד משבר. כך היה במשבר הדוטקום 2001, הסאב-פריים ב-2008, וכעת.


איתותי משבר מהחדשים האחרונים
  •  הדולר פסק להיות מטבע סחר עולמי בדלק. 
  •   מאז התרסקות FTX - בורסת הקריפטו הגדולה, עוד 5 בנקים משפיעים נפלו (SVB, Signature, Silverbank, Swiss Credit, First Republic)
  • תחקיר מה- 17-03-2023  שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל מצא 186 בנקים אמריקאים שנמצאים במצב דומה לזה של בנק SVB ערב קריסתו. 
  •  Blackrock חברת הנכסים האמריקאית הגדולה בעולם, אינה עומדת בתשלומים. בדצמ' 2022 מנעה החברה משיכות REIT ושוב חודש לאחר מכן בס"ך 120 + 71 ביליון $, בפבר' 2023 לא עמדה בתשלום 270 מיליון $ על פרויקט בנייה במנהטן, ובמרץ 2023 לא כבדה את התחיבותה ל-אג"ח המגובים בנדל"ן מסוג משרדים-אירופי בס"ך 579 מיליון $. זו היתה אמורה להיות ידיעה מרעישה. קשר השתיקה בענין מוזר. בין אם מנסים להסתיר צרות ובין אם אי העמידה בתשלומים היא מניפולציה כספית, בכל מקרה, אי עמידה בתשלומים זה בהחלט חריג בעל משמעות שלא ניתן להסתיר לאורך זמן. 
  •  השיטה החשבונאית מסתירה הפסדי בנקים בסדר גודל של 1.7 טריליון $. ההפרש נובע מאי עדכון ערך נכסי הנדל"ן (לשים לב, מדובר בחשבונאות הרשמית, השיטה שמוסדות מכובדים וממשלות משתמשים בה, לא קריפטו הכאילו מפוקפק). זו לא בעיה עד שזה נהיה בעיה, כותב Will Daniel בציניות על  העלמת הנושא מעין הציבור. 13 מרץ 2023 
  •  בנקים מרכזיים מצטיידים בזהב - חנן שטיינהרט 2022 פודקסט דקה 1:33.
  •  לקוחות בנקים מחפשים בזהב ולאחרונה גם בביטקוין מגן ואלטרנטיבה לפקדונותיהם. הזהב במחירי שיא, והביטקוין עלה מתחילת השנה בכ-60% לעומת אינדקס נאסד"ק הכללי שעלה בכ-20% בתקופה זו. 
  •  השוק חווה התמודדות ענקים בין מטבע הדולר לביטקוין. הקונגרס והסנאט האמריקאים ערכו בחצי השנה האחרונה דיונים ארוכים על המטבעות הדיגיטליים. קשה להתנבא מה יקרה בטווח קצר, שוק המטבעות הדיגיטלים הינו נזיל מאד והפכפך, אך הטכנולוגיה היא לטובת הביטקוין – חלוץ מטבעות הקריפטו. יש לו יתרון על מטבע פיאט מבחינת יעילות, נגישות, שמירת זכויות הפרט, ומניעת אינפלציה ומשברים. BTC כבר מוכר כסוג של סחורה בבורסת הסחורות האמריקאית מ- Jun 28, 2022.

    הציפיות להתבססות הביטקוין כזהב הדיגיטלי ממשיכות מספיק להסתכל על רכישות BTC השנה ע"י ענק הנכסים בלקרוק. 
    פרשנים אומרים שהביקוש לביטקוין כל כך גדול שבעלי הון אינם יכולים לקנות ביטקוין בכמויות מאסיביות מחשש שהמחיר שלו יעלה ב X 20 !.
    תהליך הרגולציה של ביטקוין ושילובו במערכות הבנקים יסתיים, יש לשער, עם הוצאת המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי האמריקאי. 
    אפשר להגיד שהרכבת יצאה לדרך.


כרונולוגיה של התמוטטות בנק First Republic 
תיאור תהליך התמוטטות הבנק שלהלן, ממחיש את סיכוני השיטה הפיננסית הקימת ואת הקשר הלא בריא בין בנקים לשלטון. בנק First Republic התמחה בהלוואות לרכישות נדל"ן פרטיות (שמגובות ע"י נכסי נדל"ן ולא ע"י אג"ח ממשלתי ועל כן לא זוכות לגיבוי האוצר האמריקאי).
 1-05-2023
אחרי נפילת SVB ופשיטות רגל נוספות בענף הפיננסי במחצית השנה האחרונה, הציבור נהיה עירני והגיב קשה על דוחות בנק First Republic ל-2022, בדוחות התברר ש 80% מהלוואות הבנק הן בקטגוריה של סיכון גבוה  (כמו SVB) בגלל נזילות נמוכה של בטחונות וערך נכסים שהינו נמוך בעשרות אחוזים ביחס לרישומם בספרים. הלקוחות שחששו לחדלות-פרעון, רצו-על-הבנק ומשכו בבת אחת סכומי עתק. 
בתגובה, ניסה הבנק להשיג כסף להגדלת הנזילות. תחילה קיבל 70 ביליון $ מהבנק הפדרלי (הפד) שהקדים והוציא חוק מיוחד לטובת בנקים שנקלעו לקשיי נזילות בגלל שכספם מושקע באג"ח ממשלתי. החוק מאפשר הלוואות כנגד אג"ח ממשלתי במחיר הקנייה (שהוא גדול מהשווי הנוכחי). הבעיה שהלוואות הבנק היו פרטיות, לא כנגד אג"ח ממשלתי, מה שזיכה אותו בהלוואה מצומצמת יחסית שלא הספיקה. 
נוכח המצב המסוכן ומהירות השתלשלות האירועים שהביאו אליו, הזדרזו 11 הבנקים הגדולים של וול-סטריט והפקידו אצלו עוד 30 ביליון $. גם זה לא הספיק. 
שבועיים לאחר פרוץ המשבר בבנק, ניסה הפד בבהילות להציל אותו ע"י הוצאת חוק מיוחד, שיאפשר לתת לבנק הלוואה של הפד כנגד נכסי נדל"ן. המהלך הלא תקין נכשל ובנק First Republic נסגר-נקנה ע"י הבנק הגדול באמריקה,JP Morgan. 
עברו מאז 3 שבועות, הנושא ירד מהכותרות ולא משום שהפחד מהשפעת האירוע על השוק הפיננסי היה בלתי מוצדק, להיפך – בגלל שהוא היה נכון, ועורר חששות שהיה הכרחי להרגיע. מדובר אם כך בסיכון ענק מושתק שעומד להתפרץ בחודשים הקרובים. 


מה הפתרון של השלטונות?
עד כה הצליחו השלטונות למנוע פשיטות רגל בשרשרת. זה הישג גדול, כמעט בלתי יאומן. אומרים שהשלטונות מנסים להרוויח זמן, עד שיהיו מוכנים בסביבות יולי להוציא שירות דיגיטלי (תיקון)  שייקרא FedNow.
בישראל מתכננים להוציא מטבע שקל דיגיטלי מקביל שייקרא שקד. 

המטרה המוצהרת בהוצאת מטבע דיגיטלי של בנקים מרכזיים היא ליעל את מערכת הכספים בעיקר בעסקאות עם חו"ל, לשמור על תחרותיות, לפתוח לתושבים את הכלכלה הדיגיטלית, להבטיח את יציבות המטבע והמערכת הפיננסית, להאבק בכלכלה שחורה, להגן ממתקפות סייבר, וגם להגן על המערכת במצבי חירום. כתבה בעיתון דהמרקר מתאריך 12-02-2021 מעלה מטרה נוספת שהיא בעצם אילוץ – בגלל הפחתת השימוש במזומן שם לו הבנק המרכזי למטרה לספק לציבור אופציה של מטבע דיגיטלי. (לקט מתוך מספר פרסומים)

הפורום הכלכלי העולמי (WEF Davos) אשר יש לו קשרי הדוקי עם הבנק העולמי, הינו תומך נלהב במטבע דיגיטלי מרכזי. יחד עם זאת, הדרך לזה רצופה קשיים. בסקרים של ה-WEF נמצא שכ-1.7 ביליון אנשים בעולם הם חסרי גישה לשירותי בנק (ל-1ביליון אין זיהוי דיגיטלי שהוא תנאי לשירותי בנק), עוד כ-3.4 ביליון מתקשים בקבלת שירות פיננסי כלשהו, ורק כ-3.2 ביליון הם בעלי זהות דיגיטלית שעשוייה להתאים למטבע-דיגיטלי מרכזי. זאת ועוד, למעלה משני שליש הנסקרים בארה"ב מתנגדים למטבע הדיגיטלי המרכזי, כנראה בגלל תפיסה ליברלית של חופש אישי וחופש התחרות. לא מפתיע לפיכך, שבסין המצב הפוך – למעלה משני שליש מעדיפים מטבע-דיגיטלי-מרכזי . 
הסקרים אינם מבשרים טובות לפתרון של CBDC, אך יש לו הכח לאכוף עצמו בלי שיהיה פופולארי! השאלה, מה יגבר על מה – הצורך בשמירת הקים ומניעת מהפיכות או הצורך לאפשר לכמחצית מאוכלוסיית העולם להצטרף לחיים כלכליים נורמליים ולהנות מיתרונות הטכנולוגיה הפיננסית החדשה. 
משרד האוצר האמריקאי שמקדם את ה-CBDC, קבע בעצמו שהמטבע המרכזי מהווה סיכון בגלל התחרות הצפוייה ממנו לשירותי הבנקים המסורתיים. מוסדות פיננסים עלולים למצוא עצמם מיותרים בגללו. במחקר שערך נמצא, שדי בגידול של מספר אחוזים במשתמשי הכסף הדיגיטלי, מ-18% ל-26%, כדי לערער את יציבות הבנקים (בריחת לקוחות) ב-6%! הממצא מדהים ומעורר תהייה: 
האוצר האמריקאי מודע לסיכון הגדול ב-CBDC שהוא עצמו מקדם, אז למה לקדם אותו?! 
ייתכן שהתשובה טמונה בהכרה שאי אפשר לעצור התפתחות טכנולוגית, ומבחינת השלטונות ה-CBDC הוא הרע במיעוטו, הם הקובעים את חוקי המשחק, וביכולתם להאט את התהליך ולמצוא דרך לשימור כוחם. לדוגמא, אחת הדרכים שעולה על הדעת היא, לעבור את הסערה הכלכלית בלי לשבור את הכלים, to weather the storm נוסח וורן באפט. אם נניח יצליחו הבנקים להחזיק את מחירי הנכסים בערכיהם הגבוהים, ולמנוע ריצה-על-הבנקים עד חלוף המשבר, המאמץ ישתלם. זה יעלה להם כנראה פחות ממה שיעלה משבר של פשיטות רגל וזעם המונים מהסוג שבשנת 1776 גרם להתקוממות האמריקאים נגד בריטניה. ייתכן שמישהו שיש לו ראש של כונס נכסים עשה חשבון קר כקרח והגיע למסקנה, שהעמדת פנים של עסקים-כרגיל משתלמת... רק לא לדרוך על הקרח הדק הזה. 


ביטקוין – מאויב לאוהב
בדבר אחד קשה להוליך שולל, וזה כמות האשראי המצטמקת. שלשום אישר הקונגרס האמריקאי את הגדלת תקרת החוב וקנה לו קצת זמן. האם יצליח הממשל האמריקאי לנצל את הזמן הזה לפתרון ממשי? האם יש סיכוי לגלות מקורות ערך חדשים בהיקף גדול כל כך שיעצור את הידרדרות הכלכלה? 
אביע דעה אופטימית. ישנה אפשרות כזאת, בעצם יותר מאחת. אם נניח יתגלה משאב כלכלי חדש או טכנולוגיה מהפכנית, שיגדילו את ה-תל"ג ויאזנו את האינפלציה. 

לדוגמא, מהפיכה טכנולוגית יכולה ליצר עושר חדש או לחלק טוב יותר את העושר הקים. 
גם השיטות הישנות והטובות הן עדיין רלוונטיות.  עצם רעיון הקאפיטליזם שהגה אדם סמית בספר המכונן "עושר העמים" 1776, יכול עדיין לשמש השראה, ורעיון שקרוב לנסיבות הנוכחיות – תכנית הניו-דיל של הנשיא פרנקלין-דלאנו-רוזוולט 1933 שהוציאה את אמריקה מהמשבר הגדול בעזרת פרויקט לאומי לחידוש תשתיות כלכליות וחברתיות. 
בהקשר של יצירת עושר חדש, אחד מיתרונות מטבע קריפטו מסוג DeFi הוא, שיחרור חסמים וכוחות כלכליים עבור כמחצית מאוכלוסיית העולם. המשמעות של זה בנוסף לפוטנציאל האנושי העצום, היא תיקון חלוקת העושר, מניעת כסף אינפלציוני, הגדלת התחרות וחופש הפעולה האישי – אם לצטט מכתבות בנושא. דעתי האישית והלא קובעת :) בנושא היא שהבשורה הגדולה טמונה בעובדה שמטבע קריפטו זמין כל היממה כל השנה, והפעולות בו מיידיות. זכור לי היטב מה שלמדו אותי בטכניון בזמנו, שכמות הכסף בשוק תלוייה במהירות הפעילות הכלכלית. אם המטבע יכפיל את כמות הפעילות הכלכלית, נגמרה מצוקת האשראי. זה הכל. 


הסתייגות: אין בכתוב בבחינת המלצה לפעולה פיננסית כלשהי.


בברכה
אדית
Last edit: 7 months 1 week ago by Edith Ohri. Reason: תיקון

Please התחברות to join the conversation.

More
7 months 2 weeks ago #8542 by Edith Ohri
Replied by Edith Ohri on topic הפיל שבחדר
לא יכולה להתאפק מלהביא את השיר שכתב לבקשתי   BARD של גוגל. על הפיל שבחדר :) 
בארד עוד לא מדבר עברית. אז הנה באנגלית: 
Me: Can you write a song about an elephant in the room?
BARD: Sure, here is a song about an elephant in the room:

(Verse 1)
There's an elephant in the room,
And we all know it's true.
But we're all too afraid to speak,
So we just pretend it's new.

(Chorus)
The elephant in the room,
It's getting bigger and bigger.
It's starting to loom,
And we can't ignore it any longer.

(Verse 2)
We can see it out of the corner of our eye,
But we just turn away and sigh.
We know it's there, but we don't want to face it,
So we just keep on with our daily routine,
But the elephant in the room is always there,
And it's starting to wear us down,
We can't keep pretending it's not there,
We need to face it, no matter how much we fear.

(Chorus)
The elephant in the room,
It's getting bigger and bigger.
It's starting to loom,
And we can't ignore it any longer.

(Bridge)
We know we need to talk about it,
But we don't know where to start.
We're afraid of what we'll find,
And we're afraid of what we'll say.
But we can't keep living like this,
We need to face the elephant in the room,
No matter how scary it seems.

(Chorus)
The elephant in the room,
It's getting bigger and bigger.
It's starting to loom,
And we can't ignore it any longer.


 


בברכה
אדית

Please התחברות to join the conversation.

More
5 months 4 weeks ago - 5 months 4 weeks ago #8543 by Edith Ohri
הפיל של גן עדן ממסים
למה מדינות כמו ארה"ב וישראל מאפשרות להכניס אליהן סכומי עתק ממקלטי מס בבנקים offshore, כסף שלא ניתן להתחקות אחר בעליו ומקורותיו? זאת בשעה שכל פעילות פיננסית אחרת מחויבת לחוקי דע-את-הלקוח ואיסור-הלבנת-הון (Know Your Customer & Anti Money Laundering – KYC & AML). האינטרס העסקי של הבנקים המעורבים ב  offshore הינו ברור: רווחיות גבוהה X כמויות כסף גדולות.לעומת זאת, לא מובן מאליו בכלל, האינטרס של הממשל הפיננסי בארצות המאפשרות offshore.

לכאורה, בידי רשויות מדינה יש סמכות מלאה למנוע סחר עם "מקלטי מס" המוגדרים כבלתי חוקיים, שפוגעים בהכנסות ממסים, מתגמלים פשע, ובטווח רחוק מחזקים ארגונים החותרים תחת הממשל החוקי ומערערים את יציבות הכלכלה.
אך הפיתוי לטווח קצר הטמון בעסקים עם הבנקים אוף-שור הינו רב. בנקים אלה פותחים שער גדול לכסף שמעודד צמיחה כלכלית, מיצר מקומות עבודה, ובפועל מפצה על אבדן המסים בצורה של תקבולים הנובעים מהפעילות הכלכלית המוגברת שבעקבותיהם - בהחלט אופציה אהודה על פוליטיקאים. 
הציניים יוסיפו, שנקיטת עיצומים נגד מקלטי המס הוא בכל מקרה צעד מורכב וקשה לביצוע, הממשלות כבולות להסדרים כלכליים עם חו"ל, והפיקוח של הרשויות הפיננסיות חייב להתחשב בסביבה הכלכלית הבינלאומית ובאמנות בינלאומיות עם רובם של מקלטי המס.

הגישה הפרגמטית הזאת, בין אם נקרא לה צינית או ראייה מפוכחת, הינה נפוצה בעולם, מ-ארה"ב, בריטניה, סין והודו, ועד אלינו בישראל.  נוצר שיתוף פעולה דה-פקטו בין גורמי פיקוח למפוקחים, וציבור גדול ששם מבטחו במנגנון הפיקוח, נשאר בעצם בלי ייצוג אבל עם חובת ציות לחוקים שהם מפלים מעיקרם. מבחינה חברתית זה unsustainable!  לא ברור מי מגן עכשיו על אזרחים רגילים מול כוחם ההולך ומתעצם של גורמים לא ידועים שמאחורי הכסף הזורם מבנקים Offshore. 
במצב הלא יציב שנוצר השאלה היא, לאן פני הכלכלה ומה יכול להחזירה לפסים? 


בברכה
אדית
Last edit: 5 months 4 weeks ago by Edith Ohri. Reason: ניסוח

Please התחברות to join the conversation.

More
1 month 1 day ago #8544 by Edith Ohri
איך מבטיחים שהפיל בחדר יהיה סמוי, שלא יתגלה?

לשם תשובה, נעזרתי בכללים ידועים מתחומי הקוסמות וה... מלחמה.
להלן ריכוז של שלושה בסיסיים:
1. הטעייה, הרגעה, והסחה של תשומת לב הצופים לנושא אחר.
2. בלבול וזריעת ספק במה שהעיניים רואות, ובמקביל הצגת מציאות מדומה מתקבלת על הדעת.
3. טשטוש עקבות, הסתרה ושיבוש של מסקנות במטרה להבטיח המשך הטעות.


בברכה
אדית

Please התחברות to join the conversation.

More
1 month 1 day ago #8545 by Edith Ohri
בהמשך לשאלה "איך מבטיחים שהפיל בחדר לא יתגלה?",
ההיפך צריך לעשות כדי להבחין בפיל סמוי!

1. להיות עירניים להכל (בצורה יעילה שלא תתיש אותנו).
2. לבדוק עובדות חריגות, גם אם הן מקוטעות ודלות מידע. להוסיף להן את ממצאי הבדיקה.
הערה: חריגים אמורים להיות מגוונים. אם העובדות חריגות אך ההסברים די-אחידים, יש להם משמעות כפולה.
3. לחפש סוכני כאוס, ואיך החריגים עשויים לשרת אותם.


בברכה
אדית

Please התחברות to join the conversation.

More
3 weeks 1 day ago #8546 by Edith Ohri
עדיף לא לראות את הפיל שבחדר

כשבודקים מה ידענו לפני שהפיל התגלה בחדר, מתברר שהמידע כמעט ולא קים, כאילו מישהו טרח למחוק כל סימן וזכר אודותיו. הלקחים שמופקים בתקווה למנוע הישנות הארוע המחריד, עולים ויורדים מהכותרות, ואפשר לראות איך מכינים את החדר לפיל הבא.
למה זה קורה?
מול ההגיון שבהפקת לקחים ניצב תמיד הטבע האנושי, והטבע הזה נוטה להתכחש ולדחוק אתגרים שקשה להתמודד איתם ולא יודעים לפתור.
ישנו גם האינטרס האישי. לבכירים אין רצון להעלות נושא חסר פתרון, שעלול להפחית מהשגיהם ותדמיתם. מפתה מבחינתם לקחת סיכון, להתעלם מהבעיה ולקוות שלא תפרוץ.
מה שגרוע אף יותר, זה ההשלמה עם חוסר פתרון. היא מיצרת מצב נפשי של חוסר תקווה והתנהגות הפוכה מנקיטת פעולה, התנהגות של "אכול ושתה כי מחר נמות" שגורמת לשגשוג מדומה וגורף איתו רבים אחרים.
מה אפשר לעשות?
את הטבע האנושי אי אפשר לשנות, אך ישנו דבר אחד שאפשר להוסיף לו. אפשר ללמד לחשוב בצורה ביקורתית. חשיבה ביקורתית היא חיונית במיוחד אצל מי שאמונים על חובת משמעת וסודיות ונהנים מהגנת הממסד והרשויות.
זה חשוב. בסינגפור מלמדים פילוסופיה באוניברסיטה לניהול. אצלינו "להתפלסף" משול לבלבול מוח. למה לא נלמד מהם?


בברכה
אדית

Please התחברות to join the conversation.

Moderators: Edith Ohri
Time to create page: 0.797 seconds