מדוע מתעלמים מהפיל שבחדר

www.dwh.co.il/forum/4-DataMining/2814-%D...,-merrill-lynch,-aig .

לחזור להתחלה – ישנו עוד מנגנון ... הסחת תשומת הלב לנושאים דחופים אחרים!
הפיל שבחדר לא סתם נחת משמיים, פעמים רבות הוא מגיע עם "קרקס" שלם, כלומר אירועים חריגים שמסיחים את הדעת. הקריפטו שהוזכר לעיל, לדוגמא, עטוף במשבר הקורונה ואירועים כלכליים דרמטיים שמושכים את תשומת הלב.
ברגע אחד רואים את הפיל, ברגע שני מתמקדים בנושא אחר (שמאפיל על הפיל), ברגע שלישי אמנם חוזרים לחדשות הקודמות אודות הפיל אך הן מתחילות להתישן ומתרגלים לזה...

במדע הנתונים החדש (שמתבטא ב-GT) אין סכנה להסחת דעת כזו. המודל מתיחס לנתוני רקע ומטה-דטה, והמשימה שלו מוגדרת בעקרון, ליצר באופן עצמאי השערות, בלי תלות באבחנות של מומחה אנושי. יש לצפות לפיכך שיבחין בפיל והנסיבות המיוחדות שלו, ויגיע לתבנה ואף למסקנה לגבי סמנים מוקדמים הקשורים לקרקס.

בראיונות שנתן לאחרונה דר' הנרי קיסינג'ר בעקבות הוצאת ספרו 'Leadership', הוא התבטא לגבי פוטין, שהמנהיג הרוסי אמנם כשל בהערכת יכולותו להצליח במלחמה מהירה באוקראינה, וכי עשה את טעות חייו כשהסתבך בעימות רחב עם ארצות העולם.

פיל חידה, מדוע הבנק המרכזי מעכב את הקריפטו שלו? 
הבנק המרכזי מכיר היטב את הטכנולוגיות החדשות שצמחו סביב הבלוקצ'יין. היתרונות שלה עצומים מבחינת יעילות התפעול והיכולת להציע בעזרתה שירותים חדשים. לכאורה היה צריך לקפוץ על המציאה.
אך עליה וקוץ בה. הבלוקצ'יין מצמצם את השליטה המרכזית והיכולת לעצור אירוע של ריצה-על-הבנק (הוצאת כספים מהבנק עקב חשש לפשיטת רגל). את הסיכון הזה אף בנק לא רוצה לקחת. למה? כי כל הבנקים ממונפים, כלומר עושים עסקים עם הכסף שהופקד בהם, מה שיוצר סיכון רציני במשבר כלכלי. לבנק המרכזי יש לפיכך דילמה. להילחם בקריפטו על השליטה באמצעות רגולציה, או בהנחה שאי אפשר לעצור את הקידמה, להקים מטבע קריפטו (ריכוזי) משל עצמו?

כל הדברים דלעיל ידועים למערכת הבנקאות מזה כעשור -  מצורף גרף מגוגל טרנדס.שמתאר את תנופת הכניסה של הטכנולוגיה
 

בשטח עד עכשיו עוד לא קרה דבר. השינוי היחיד שמשתמשי שירותי הבנק חשים בו הוא סגירת שירותי קופה ולחץ לעבור לשירותים דיגיטליים. מה זה אומר? מה התכנית? ולמה כמעט ולא שומעים בענין?
– לאלי הזהב והכסף פתרונים.
בכל זאת, למען  הדיון, אנסה להציע אפשרויות.
1.   הבנקים מחכים. כל עוד הקריפטו קטן, האיום (של עקיפת הבנקים) אינו ממשי.
2.   הבנקים מאמצים את הטכנולוגיה החדשה בשקט, ושומרים לעצמם את החסכון שלה.
3.   הם מחכים לרגולציה שתנטרל את התחרות של הקריפטו. הכדור עבר אם כן לבנק המרכזי.
הבנק המרכזי מחכה למה שיגידו בארה"ב. הרגולציה בארה"ב מצדה זזה לאט. אפשר להבין אותם. על הפרק - מעמדו של הדולר כמטבע סחר עולמי.
4.   עד שתהיה רגולציה, הקריפטו עצמו מתעכב בגלל תופעות של "בהלה לזהב" ונוכלים הפועלים באין מפריע (אומרים שכ-85% מהמטבעות החדשים שיצאו הם הונאה. ההתמוטטות שלהם שהתחילה במאי 2022 גורמת לגלי צונאמי בקריפטו, כולל התראת צונאמי לרבעון הקרוב!)
5.   השחרת המוניטין של הביטקוין ובניית תדמית פטריוטית לבנקים כשומרי אינטרסים לאומיים שעליהם אין מחלוקת, כמו מניעת מימון לטרור ולמאפיה והגנה על היצרנים.
6.   שיתוף פעולה בינלאומי לחסימת הקריפטו על פי חוק.
7.   בנק יכול להבטיח את עצמו בשקט, ע"י תיק השקעה בביטקוין והקמה או השגת שליטה בחברות המפתחות שירותי ביטקוין. יש שמועה שאמנם כך עושים.
8.   השתלטות עוינת של בעלי ההון הגדול על הביטקוין, שהוא כידוע קוד פתוח...
השאלה מה יגיע קודם, ההזדמנות שלהם להתערב כשמחירי הביטקוין נמוכים, או המשבר הכלכלי שיפגע בבעלי ההון הגדול. לציין שעד כה הביטקוין עבר משברים בהצלחה.
9.   לקבל את גזר הדין.
10.  אפשרות ממש אחרונה – להשתנות.  
 

הפיל של משבר 2008 חזר בגדול אם לשפוט לפי פשיטות הרגל ששוב התחילו בעולם הפיננסי.

הראשונה מבין הגדולים היא חטיבת המוצרים הפיננסיים של AIG – אחת מחברות הביטוח הגדולות בעולם.
כמו במשבר 2008 גם עכשיו, החברה נהנתה מהבועה הפיננסית וכשזו פקעה - נכשלה בהתחיבויותיה ומגישה את החשבון לאחרים. 

כשפרץ משבר 2008 היו שהאשימו את האנליסטים שלא חזו אותו. ההנחה הסמויה היתה, שאילו היו חוזים את המשבר, הוא היה נמנע.  -- להלן קישור לדיון על פושטי הרגל הגדולים שסימלו את המשבר Lehman Brothers, Merrill Lynch, AIG , כולם בתחום הפיננסי.

מאז, הביטוי "רגע ליהמן ברד'רס" מסמל התמוטטות הרסנית והתפכחות מהשיטה שהביאה לזה.

יש מה להגיד, על כך שמובילי המשברים הם התעשייה הפיננסית, התעשייה בעלת הרווחיות הכפולה ויותר ביחס לאחרות,  זו שמיצרת שירותים בלבד אך יש לה מונופול על כל העושר המיוצר בעולם, זו שנהנית מהקידמה אך מתנהלת בשיטות של בית מדיצ'י מלפני 400 ויותר שנה - שיטת שלטון ההון הזוכה להגנת ממשלות ונגדה יצאו המונים לרחובות במחאת 2011. 

במבט אחורה, עם כל הכבוד ללקחים, נראה שהשיטה ממשיכה וביתר שאת. הלקחים נראה שהיו בעיקר של המחוקק ועוה"ד התאגידיים אשר הצליחו למצוא למעסיקיהם פתרון "משחרר מאחריות" - מקווה שההמשך יסביר את הקביעה הזאת. 

מה שעורר את תשומת לבי ועורר אותי לכתוב דברים אלה הוא כתבה בדהמרקר, על מחלקת מוצרים פיננסיים של AIG ששוב פשטה רגל, בהותירה חוב של 37 מיליארד דולר. 
אין לי מושג בדיני חברות, אבל שמתי לב להופעת חברות מסוג  LLC - Limited Liability Company, מעמד חברה שדומה לשותפות, אשר פוטר את החברה מחובות דיווח לציבור ושקיפות ובו בזמן מגן על בעליה מכל אחריות ומאפשר לצרף אליה אד-הוק בעלים שנהנים אוטומטית מאותם תנאי פטור והגנה, הכל כחוק!
שמתי לב שלאחר פשיטת הרגל של מחלקת מוצרים פיננסיים של AIG הודיעה החברה שהדבר לא יזיז למאזנים החשבוניים שלה. הכיצד?! האם יש קשר לעסקה מפולפלת שלה לפני כשנה עם חברת ההשקעות בלקרוק, שבתוך סבך ההשקעות והבעלויות כבר אי אפשר למצוא את הידיים והרגליים ולהוכיח מי אחראי על מה, ולכן החברה שאננה? 

במקביל ובלי קשר לאירועים הנ"ל, הודיעו לאחרונה על סגירת בנק הדואר במתכונתו הנוכחית, שהיתה שריד אחרון לבנק-חברתי בארץ. ועוד, בכל הבנקים צמצמו את שירותי הקופה והנהיגו במקומם מערכות AI שהן קופסא שחורה. כמעט בלתי אפשרי לדרוש תיקון במקרה של פגיעה בזכויות שבוצעה ע"י רובוטים כאלה שיש להם כאילו בינה עליונה.

התוצאה של ההתפתחות הנ"ל היא שזכויות הפרט מתמעטות, אפשרויות שהיו פעם הולכות ונחסמות, הגזרות גדלות, ובה בשעה מסבירים לנו שמצבנו טוב יחסית למדינות אחרות ומכינים אותנו למשבר כלכלי עולמי, כך שתשכחו מהגירה למקום אחר או יוזמה לשינוי המצב.
הדברים הללו שנראים אולי כמו תיאורית קונספירציה, נלקחו מהצהרות מפורשות של הפורום הבינלאומי של דאבוס המאחד בעלי הון וראשי התעשייה הפיננסית, ואף נרשמו כמטרה בספר שיצא מטעמם בשם "The Great Reset" ובו השאיפה של הפורום לקחת מאיתנו לטובתנו את כל הנכסים, ככתוב בכותרת המשנה שעל עטיפת הספר "You will own nothing and you will be happy"

לסיכום,
הפיל של כשלון מוניטורי הינו גלוי וידוע למושכים בחוטים, הם בעצמם הביאו אותו.
הפתרון למצב יכול להימצא בעקרון, ואמנם נמצא, מחוץ לשליטתם, בביטקוין וביישומי הבלוקצ'יין המבוזרים. לשם כך יצרו אותם ב-2009 בעת המשבר הקודם.

עדר פילים ה"פיל" של המשבר הכלכלי העולמי כבר גלוי עכשיו. האם זה הכל, או שעלינו לצפות להופעת פילים נוספים? שאלה דומה העלה חנן שטיינהרט מעיתון "גלובס" לפני חודשיים " האם הכל מאחורינו ?" .כמעט כל בכירי הפיננסים מתריאים על משבר, חוץ אולי ממספר בעלי תפקידים בממשל, ולמחפשי סימנים, נדלקה נורית אדומה בביקוש המתגבר לזהב, שאופיני לזמנים שלפני משבר. 

הפעם יצא פוסט ארוך. לנוחותכם, אפשר לדלג לראש הפרק המתאים.
       >>   ראשי פרקים:·       
             - מחדשות הכלכלה·       
             - שיטת הרזרווה החלקית או איך ליצור כסף יש מאיין
             - איתותי משבר מהחדשים האחרונים·
             - כרונולוגיה של התמוטטות בנק First Republic·
             - מה הפתרון של השלטונות?·
             - ביטקוין – מאויב לאוהב  


מחדשות הכלכלה 
החוב העולמי כבר הגיע לדברי מומחים לפי- 3.5 מהתוצר הגולמי העולמי ("Global debt is around 350% of global GDP" Howard Marks interview 13-04-2023), והוא גבוה יותר ממה שניתן להחזיר. בארה"ב החוב גבוה מהתוצר הלאומי והפער ביניהם הולך ומתרחב. החוב אינו פתאומי, הוא נצבר לאורך עשרות שנים תחת נשיאים שונים, ומעיד על כך שאין מדובר באירוע מקרי או אינטרסים של מפלגות. יש שיטה כלכלית מאחורי זה, והיא פגומה, היא הגיעה לגבול היכולת ואינה יכולה להמשיך (unsustainable). 

רבות נכתב בנושא הסבוך של החוב הלאומי בכלכלה. כלכלנים הזהירו מתרופת הפלא של גידול החוב לצורך הגברת הצמיחה ויציבות הכלכלה והמטבע. לעומתם הרגיעו הבנקים המרכזיים בטענה, שגידול החוב יביא להתאוששות ושהאינפלציה שבאה בעקבותיו הינה זמנית בלבד – transitory inflation כדברי Jerome Powell יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי 17-02-2021. היום, כבר אפשר לסכם שדברי ההרגעה היו שגויים, הכלכלה לא נמצאת בשליטה, מתחולל משבר, ה-תל"ג נמוך, האוצר מדולדל, האינפלציה גבוהה, וג'רום פאוול עצמו לקח בחזרה את דבריו כאילו מדובר באינפלציה חולפת.   
הביליונר ריי דאליו שהתפרסם בתיאוריה על מחזוריות עליתן וירידתן של אימפריות בראי ההיסטוריה, מזהיר שהמערב עומד בפני משבר היסטורי, עקב הזרמת (הדפסת) הכסף הגדולה שהגדילה את החוב הלאומי והקצינה את פערי העושר, וסופה בראי ההיסטוריה להביא אי שקט חברתי, מלחמות והתחסלות. הוא מסביר את מעגל ההרס של הצפת השוק בכסף: הדפסת כסף בקצב שהוא גבוה מעליית פריון העבודה, מיצרת ביקושים גדולים מההיצעים ומעגל חוזר של אינפלציה, ריכוז עושר, ירידה בצמיחה הכלכלית, צורך בהדפסת כסף נוסף לעידוד הכלכלה, וחוזר שוב עד איבוד שליטה. 
ניתן להבין זאת גם ללא מחקר מעמיק, אם רואים את רווחי הענק במערכת הפיננסית והתמריצים קצרי הטווח ונטולי הסיכון האישי. שוב ושוב רואים את בכירי התעשייה הפיננסית באמריקה עומדים כחומה בצורה נגד דרישות הקונגרס והסנאט לשקיפות ותיקון המערכת הבנקאית ( שימוע 7 ראשי הבנקים הגדולים באמריקה, לפני כחצי שנה ו חקירת ג'נט ילן שרת האוצר האמריקאי ע"י ועדת הכספים של הסנאט -  במיוחד השאלות שבין דקה 1:50:30 ל- 2:10:00, ע"י הסנטורים רון ג'ונסון, טיליס, בלקברן ומנדז.). נראה שפילים סמויים נוספים עומדים להתגלות לציבור עם הגיע החשבון לתשלום. 


שיטת הרזרווה החלקית או איך ליצור כסף יש מאיין
שיטת הרזרווה החלקית (Fractional Reserve Banking) ניצבת על שני עמודי תווך: (1) שימוש בכספי לקוחות הבנק למתן אשראי והלוואות, ו (2) גיבוי כספי הלקוחות ע"י רכישת אג"ח ממשלתי. 
מטרת הרזרווה היא "נזילות", להבטיח קיומם של מזומנים במידה מספקת לענות על מקרה של משיכת פקדונות מאסיבית, בהנחה שהמשיכה היא רק על מקצת הפקדונות, ושחלק מהכספים חוזרים לבנק כהפקדות ע"י מי שהכסף שולם להם. ב-ארה"ב היה נהוג שיעור רזרווה של 10% מערך הפקדונות. בעת מגיפת הקורונה בוטלה חובת הרזרווה והמצב עכשיו כשיש האטה כלכלית הינו פגיע במיוחד. 
במיתון ההפקדות בבנקים יורדות, ונוצרת מצוקת אשראי אשר מחריפה את המיתון וגוררת בד"כ את השלטונות לבצע הרחבה-כמותית (QE), אשר מגדילה שוב את החוב הלאומי ומקשה על ההיחלצות מהמצב הגרוע. זו הסיבה ששיטת הרזרווה החלקית נחשבת למאיצת משברים ולגורם ראשי בהגדלת כמות הכסף האינפלציונית. מאז הוסר בסיס הזהב של הדולר אין למעשה מעצור שיכול לחסום אותה מלבד משבר. כך היה במשבר הדוטקום 2001, הסאב-פריים ב-2008, וכעת.


איתותי משבר מהחדשים האחרונים

•  הדולר פסק להיות מטבע סחר עולמי בדלק. 
•   מאז התרסקות FTX - בורסת הקריפטו הגדולה, עוד 5 בנקים משפיעים נפלו (SVB, Signature, Silverbank, Swiss Credit, First Republic)
• תחקיר מה- 17-03-2023  שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל מצא 186 בנקים אמריקאים שנמצאים במצב דומה לזה של בנק SVB ערב קריסתו. 
•  Blackrock חברת הנכסים האמריקאית הגדולה בעולם, אינה עומדת בתשלומים. בדצמ' 2022 מנעה החברה משיכות REIT ושוב חודש לאחר מכן בס"ך 120 + 71 ביליון $, בפבר' 2023 לא עמדה בתשלום 270 מיליון $ על פרויקט בנייה במנהטן, ובמרץ 2023 לא כבדה את התחיבותה ל-אג"ח המגובים בנדל"ן מסוג משרדים-אירופי בס"ך 579 מיליון $. זו היתה אמורה להיות ידיעה מרעישה. קשר השתיקה בענין מוזר. בין אם מנסים להסתיר צרות ובין אם אי העמידה בתשלומים היא מניפולציה כספית, בכל מקרה, אי עמידה בתשלומים זה בהחלט חריג בעל משמעות שלא ניתן להסתיר לאורך זמן. 
•  השיטה החשבונאית מסתירה הפסדי בנקים בסדר גודל של 1.7 טריליון $. ההפרש נובע מאי עדכון ערך נכסי הנדל"ן (לשים לב, מדובר בחשבונאות הרשמית, השיטה שמוסדות מכובדים וממשלות משתמשים בה, לא קריפטו הכאילו מפוקפק). זו לא בעיה עד שזה נהיה בעיה, כותב Will Daniel בציניות על  העלמת הנושא מעין הציבור. 13 מרץ 2023 
•  בנקים מרכזיים מצטיידים בזהב - חנן שטיינהרט 2022 פודקסט דקה 1:33.
•  לקוחות בנקים מחפשים בזהב ולאחרונה גם בביטקוין מגן ואלטרנטיבה לפקדונותיהם. הזהב במחירי שיא, והביטקוין עלה מתחילת השנה בכ-60% לעומת אינדקס נאסד"ק הכללי שעלה בכ-20% בתקופה זו. 
•  השוק חווה התמודדות ענקים בין מטבע הדולר לביטקוין. הקונגרס והסנאט האמריקאים ערכו בחצי השנה האחרונה דיונים ארוכים על המטבעות הדיגיטליים. קשה להתנבא מה יקרה בטווח קצר, שוק המטבעות הדיגיטלים הינו נזיל מאד והפכפך, אך הטכנולוגיה היא לטובת הביטקוין – חלוץ מטבעות הקריפטו. יש לו יתרון על מטבע פיאט מבחינת יעילות, נגישות, שמירת זכויות הפרט, ומניעת אינפלציה ומשברים. BTC כבר מוכר כסוג של סחורה בבורסת הסחורות האמריקאית מ- Jun 28, 2022.
  
  הציפיות להתבססות הביטקוין כזהב הדיגיטלי ממשיכות מספיק להסתכל על רכישות BTC השנה ע"י ענק הנכסים בלקרוק. 
  פרשנים אומרים שהביקוש לביטקוין כל כך גדול שבעלי הון אינם יכולים לקנות ביטקוין בכמויות מאסיביות מחשש שהמחיר שלו יעלה ב X 20 !.
  תהליך הרגולציה של ביטקוין ושילובו במערכות הבנקים יסתיים, יש לשער, עם הוצאת המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי האמריקאי. 
  אפשר להגיד שהרכבת יצאה לדרך.

כרונולוגיה של התמוטטות בנק First Republic 
תיאור תהליך התמוטטות הבנק שלהלן, ממחיש את סיכוני השיטה הפיננסית הקימת ואת הקשר הלא בריא בין בנקים לשלטון. בנק First Republic התמחה בהלוואות לרכישות נדל"ן פרטיות (שמגובות ע"י נכסי נדל"ן ולא ע"י אג"ח ממשלתי ועל כן לא זוכות לגיבוי האוצר האמריקאי).
 1-05-2023
אחרי נפילת SVB ופשיטות רגל נוספות בענף הפיננסי במחצית השנה האחרונה, הציבור נהיה עירני והגיב קשה על דוחות בנק First Republic ל-2022, בדוחות התברר ש 80% מהלוואות הבנק הן בקטגוריה של סיכון גבוה  (כמו SVB) בגלל נזילות נמוכה של בטחונות וערך נכסים שהינו נמוך בעשרות אחוזים ביחס לרישומם בספרים. הלקוחות שחששו לחדלות-פרעון, רצו-על-הבנק ומשכו בבת אחת סכומי עתק. 
בתגובה, ניסה הבנק להשיג כסף להגדלת הנזילות. תחילה קיבל 70 ביליון $ מהבנק הפדרלי (הפד) שהקדים והוציא חוק מיוחד לטובת בנקים שנקלעו לקשיי נזילות בגלל שכספם מושקע באג"ח ממשלתי. החוק מאפשר הלוואות כנגד אג"ח ממשלתי במחיר הקנייה (שהוא גדול מהשווי הנוכחי). הבעיה שהלוואות הבנק היו פרטיות, לא כנגד אג"ח ממשלתי, מה שזיכה אותו בהלוואה מצומצמת יחסית שלא הספיקה. 
נוכח המצב המסוכן ומהירות השתלשלות האירועים שהביאו אליו, הזדרזו 11 הבנקים הגדולים של וול-סטריט והפקידו אצלו עוד 30 ביליון $. גם זה לא הספיק. 
שבועיים לאחר פרוץ המשבר בבנק, ניסה הפד בבהילות להציל אותו ע"י הוצאת חוק מיוחד, שיאפשר לתת לבנק הלוואה של הפד כנגד נכסי נדל"ן. המהלך הלא תקין נכשל ובנק First Republic נסגר-נקנה ע"י הבנק הגדול באמריקה,JP Morgan. 
עברו מאז 3 שבועות, הנושא ירד מהכותרות ולא משום שהפחד מהשפעת האירוע על השוק הפיננסי היה בלתי מוצדק, להיפך – בגלל שהוא היה נכון, ועורר חששות שהיה הכרחי להרגיע. מדובר אם כך בסיכון ענק מושתק שעומד להתפרץ בחודשים הקרובים. 


מה הפתרון של השלטונות?
עד כה הצליחו השלטונות למנוע פשיטות רגל בשרשרת. זה הישג גדול, כמעט בלתי יאומן. אומרים שהשלטונות מנסים להרוויח זמן, עד שיהיו מוכנים בסביבות יולי להוציא שירות דיגיטלי (תיקון)  שייקרא FedNow.
בישראל מתכננים להוציא מטבע שקל דיגיטלי מקביל שייקרא שקד. 

המטרה המוצהרת בהוצאת מטבע דיגיטלי של בנקים מרכזיים היא ליעל את מערכת הכספים בעיקר בעסקאות עם חו"ל, לשמור על תחרותיות, לפתוח לתושבים את הכלכלה הדיגיטלית, להבטיח את יציבות המטבע והמערכת הפיננסית, להאבק בכלכלה שחורה, להגן ממתקפות סייבר, וגם להגן על המערכת במצבי חירום. כתבה בעיתון דהמרקר מתאריך 12-02-2021 מעלה מטרה נוספת שהיא בעצם אילוץ – בגלל הפחתת השימוש במזומן שם לו הבנק המרכזי למטרה לספק לציבור אופציה של מטבע דיגיטלי. (לקט מתוך מספר פרסומים)

הפורום הכלכלי העולמי (WEF Davos) אשר יש לו קשרי הדוקי עם הבנק העולמי, הינו תומך נלהב במטבע דיגיטלי מרכזי. יחד עם זאת, הדרך לזה רצופה קשיים. בסקרים של ה-WEF נמצא שכ-1.7 ביליון אנשים בעולם הם חסרי גישה לשירותי בנק (ל-1ביליון אין זיהוי דיגיטלי שהוא תנאי לשירותי בנק), עוד כ-3.4 ביליון מתקשים בקבלת שירות פיננסי כלשהו, ורק כ-3.2 ביליון הם בעלי זהות דיגיטלית שעשוייה להתאים למטבע-דיגיטלי מרכזי. זאת ועוד, למעלה משני שליש הנסקרים בארה"ב מתנגדים למטבע הדיגיטלי המרכזי, כנראה בגלל תפיסה ליברלית של חופש אישי וחופש התחרות. לא מפתיע לפיכך, שבסין המצב הפוך – למעלה משני שליש מעדיפים מטבע-דיגיטלי-מרכזי . 
הסקרים אינם מבשרים טובות לפתרון של CBDC, אך יש לו הכח לאכוף עצמו בלי שיהיה פופולארי! השאלה, מה יגבר על מה – הצורך בשמירת הקים ומניעת מהפיכות או הצורך לאפשר לכמחצית מאוכלוסיית העולם להצטרף לחיים כלכליים נורמליים ולהנות מיתרונות הטכנולוגיה הפיננסית החדשה. 
משרד האוצר האמריקאי שמקדם את ה-CBDC, קבע בעצמו שהמטבע המרכזי מהווה סיכון בגלל התחרות הצפוייה ממנו לשירותי הבנקים המסורתיים. מוסדות פיננסים עלולים למצוא עצמם מיותרים בגללו. במחקר שערך נמצא, שדי בגידול של מספר אחוזים במשתמשי הכסף הדיגיטלי, מ-18% ל-26%, כדי לערער את יציבות הבנקים (בריחת לקוחות) ב-6%! הממצא מדהים ומעורר תהייה: 
האוצר האמריקאי מודע לסיכון הגדול ב-CBDC שהוא עצמו מקדם, אז למה לקדם אותו?! 
ייתכן שהתשובה טמונה בהכרה שאי אפשר לעצור התפתחות טכנולוגית, ומבחינת השלטונות ה-CBDC הוא הרע במיעוטו, הם הקובעים את חוקי המשחק, וביכולתם להאט את התהליך ולמצוא דרך לשימור כוחם. לדוגמא, אחת הדרכים שעולה על הדעת היא, לעבור את הסערה הכלכלית בלי לשבור את הכלים, to weather the storm נוסח וורן באפט. אם נניח יצליחו הבנקים להחזיק את מחירי הנכסים בערכיהם הגבוהים, ולמנוע ריצה-על-הבנקים עד חלוף המשבר, המאמץ ישתלם. זה יעלה להם כנראה פחות ממה שיעלה משבר של פשיטות רגל וזעם המונים מהסוג שבשנת 1776 גרם להתקוממות האמריקאים נגד בריטניה. ייתכן שמישהו שיש לו ראש של כונס נכסים עשה חשבון קר כקרח והגיע למסקנה, שהעמדת פנים של עסקים-כרגיל משתלמת... רק לא לדרוך על הקרח הדק הזה. 


ביטקוין – מאויב לאוהב
בדבר אחד קשה להוליך שולל, וזה כמות האשראי המצטמקת. שלשום אישר הקונגרס האמריקאי את הגדלת תקרת החוב וקנה לו קצת זמן. האם יצליח הממשל האמריקאי לנצל את הזמן הזה לפתרון ממשי? האם יש סיכוי לגלות מקורות ערך חדשים בהיקף גדול כל כך שיעצור את הידרדרות הכלכלה? 
אביע דעה אופטימית. ישנה אפשרות כזאת, בעצם יותר מאחת. אם נניח יתגלה משאב כלכלי חדש או טכנולוגיה מהפכנית, שיגדילו את ה-תל"ג ויאזנו את האינפלציה. 

לדוגמא, מהפיכה טכנולוגית יכולה ליצר עושר חדש או לחלק טוב יותר את העושר הקים. 
גם השיטות הישנות והטובות הן עדיין רלוונטיות.  עצם רעיון הקאפיטליזם שהגה אדם סמית בספר המכונן "עושר העמים" 1776, יכול עדיין לשמש השראה, ורעיון שקרוב לנסיבות הנוכחיות – תכנית הניו-דיל של הנשיא פרנקלין-דלאנו-רוזוולט 1933 שהוציאה את אמריקה מהמשבר הגדול בעזרת פרויקט לאומי לחידוש תשתיות כלכליות וחברתיות. 
בהקשר של יצירת עושר חדש, אחד מיתרונות מטבע קריפטו מסוג DeFi הוא, שיחרור חסמים וכוחות כלכליים עבור כמחצית מאוכלוסיית העולם. המשמעות של זה בנוסף לפוטנציאל האנושי העצום, היא תיקון חלוקת העושר, מניעת כסף אינפלציוני, הגדלת התחרות וחופש הפעולה האישי – אם לצטט מכתבות בנושא. דעתי האישית והלא קובעת בנושא היא שהבשורה הגדולה טמונה בעובדה שמטבע קריפטו זמין כל היממה כל השנה, והפעולות בו מיידיות. זכור לי היטב מה שלמדו אותי בטכניון בזמנו, שכמות הכסף בשוק תלוייה במהירות הפעילות הכלכלית. אם המטבע יכפיל את כמות הפעילות הכלכלית, נגמרה מצוקת האשראי. זה הכל. 


הסתייגות: אין בכתוב בבחינת המלצה לפעולה פיננסית כלשהי.

לא יכולה להתאפק מלהביא את השיר שכתב לבקשתי   BARD של גוגל. על הפיל שבחדר  
בארד עוד לא מדבר עברית. אז הנה באנגלית: 
Me: Can you write a song about an elephant in the room?
BARD: Sure, here is a song about an elephant in the room:

(Verse 1)
There's an elephant in the room,
And we all know it's true.
But we're all too afraid to speak,
So we just pretend it's new.

(Chorus)
The elephant in the room,
It's getting bigger and bigger.
It's starting to loom,
And we can't ignore it any longer.

(Verse 2)
We can see it out of the corner of our eye,
But we just turn away and sigh.
We know it's there, but we don't want to face it,
So we just keep on with our daily routine,
But the elephant in the room is always there,
And it's starting to wear us down,
We can't keep pretending it's not there,
We need to face it, no matter how much we fear.

(Chorus)
The elephant in the room,
It's getting bigger and bigger.
It's starting to loom,
And we can't ignore it any longer.

(Bridge)
We know we need to talk about it,
But we don't know where to start.
We're afraid of what we'll find,
And we're afraid of what we'll say.
But we can't keep living like this,
We need to face the elephant in the room,
No matter how scary it seems.

(Chorus)
The elephant in the room,
It's getting bigger and bigger.
It's starting to loom,
And we can't ignore it any longer.

 

הפיל של גן עדן ממסים
למה מדינות כמו ארה"ב וישראל מאפשרות להכניס אליהן סכומי עתק ממקלטי מס בבנקים offshore, כסף שלא ניתן להתחקות אחר בעליו ומקורותיו? זאת בשעה שכל פעילות פיננסית אחרת מחויבת לחוקי דע-את-הלקוח ואיסור-הלבנת-הון (Know Your Customer & Anti Money Laundering – KYC & AML). האינטרס העסקי של הבנקים המעורבים ב  offshore הינו ברור: רווחיות גבוהה X כמויות כסף גדולות.לעומת זאת, לא מובן מאליו בכלל, האינטרס של הממשל הפיננסי בארצות המאפשרות offshore.

לכאורה, בידי רשויות מדינה יש סמכות מלאה למנוע סחר עם "מקלטי מס" המוגדרים כבלתי חוקיים, שפוגעים בהכנסות ממסים, מתגמלים פשע, ובטווח רחוק מחזקים ארגונים החותרים תחת הממשל החוקי ומערערים את יציבות הכלכלה.
אך הפיתוי לטווח קצר הטמון בעסקים עם הבנקים אוף-שור הינו רב. בנקים אלה פותחים שער גדול לכסף שמעודד צמיחה כלכלית, מיצר מקומות עבודה, ובפועל מפצה על אבדן המסים בצורה של תקבולים הנובעים מהפעילות הכלכלית המוגברת שבעקבותיהם - בהחלט אופציה אהודה על פוליטיקאים. 
הציניים יוסיפו, שנקיטת עיצומים נגד מקלטי המס הוא בכל מקרה צעד מורכב וקשה לביצוע, הממשלות כבולות להסדרים כלכליים עם חו"ל, והפיקוח של הרשויות הפיננסיות חייב להתחשב בסביבה הכלכלית הבינלאומית ובאמנות בינלאומיות עם רובם של מקלטי המס.

הגישה הפרגמטית הזאת, בין אם נקרא לה צינית או ראייה מפוכחת, הינה נפוצה בעולם, מ-ארה"ב, בריטניה, סין והודו, ועד אלינו בישראל.  נוצר שיתוף פעולה דה-פקטו בין גורמי פיקוח למפוקחים, וציבור גדול ששם מבטחו במנגנון הפיקוח, נשאר בעצם בלי ייצוג אבל עם חובת ציות לחוקים שהם מפלים מעיקרם. מבחינה חברתית זה unsustainable!  לא ברור מי מגן עכשיו על אזרחים רגילים מול כוחם ההולך ומתעצם של גורמים לא ידועים שמאחורי הכסף הזורם מבנקים Offshore. 
במצב הלא יציב שנוצר השאלה היא, לאן פני הכלכלה ומה יכול להחזירה לפסים? 

איך מבטיחים שהפיל בחדר יהיה סמוי, שלא יתגלה?

לשם תשובה, נעזרתי בכללים ידועים מתחומי הקוסמות וה... מלחמה.
להלן ריכוז של שלושה בסיסיים:
1. הטעייה, הרגעה, והסחה של תשומת לב הצופים לנושא אחר.
2. בלבול וזריעת ספק במה שהעיניים רואות, ובמקביל הצגת מציאות מדומה מתקבלת על הדעת.
3. טשטוש עקבות, הסתרה ושיבוש של מסקנות במטרה להבטיח המשך הטעות.

בהמשך לשאלה "איך מבטיחים שהפיל בחדר לא יתגלה?",
ההיפך צריך לעשות כדי להבחין בפיל סמוי!

1. להיות עירניים להכל (בצורה יעילה שלא תתיש אותנו).
2. לבדוק עובדות חריגות, גם אם הן מקוטעות ודלות מידע. להוסיף להן את ממצאי הבדיקה.
הערה: חריגים אמורים להיות מגוונים. אם העובדות חריגות אך ההסברים די-אחידים, יש להם משמעות כפולה.
3. לחפש סוכני כאוס, ואיך החריגים עשויים לשרת אותם.

עדיף לא לראות את הפיל שבחדר

כשבודקים מה ידענו לפני שהפיל התגלה בחדר, מתברר שהמידע כמעט ולא קים, כאילו מישהו טרח למחוק כל סימן וזכר אודותיו. הלקחים שמופקים בתקווה למנוע הישנות הארוע המחריד, עולים ויורדים מהכותרות, ואפשר לראות איך מכינים את החדר לפיל הבא.
למה זה קורה?
מול ההגיון שבהפקת לקחים ניצב תמיד הטבע האנושי, והטבע הזה נוטה להתכחש ולדחוק אתגרים שקשה להתמודד איתם ולא יודעים לפתור.
ישנו גם האינטרס האישי. לבכירים אין רצון להעלות נושא חסר פתרון, שעלול להפחית מהשגיהם ותדמיתם. מפתה מבחינתם לקחת סיכון, להתעלם מהבעיה ולקוות שלא תפרוץ.
מה שגרוע אף יותר, זה ההשלמה עם חוסר פתרון. היא מיצרת מצב נפשי של חוסר תקווה והתנהגות הפוכה מנקיטת פעולה, התנהגות של "אכול ושתה כי מחר נמות" שגורמת לשגשוג מדומה וגורף איתו רבים אחרים.
מה אפשר לעשות?
את הטבע האנושי אי אפשר לשנות, אך ישנו דבר אחד שאפשר להוסיף לו. אפשר ללמד לחשוב בצורה ביקורתית. חשיבה ביקורתית היא חיונית במיוחד אצל מי שאמונים על חובת משמעת וסודיות ונהנים מהגנת הממסד והרשויות.
זה חשוב. בסינגפור מלמדים פילוסופיה באוניברסיטה לניהול. אצלינו "להתפלסף" משול לבלבול מוח. למה לא נלמד מהם?

איך לגלות פיל סמוי?

נניח שהפיל מוסתר היטב. נניח יותר מזה, שהמצב מסובך ולא רואים או ולא רוצים לראות כלום.
במקרה כזה, עיצות נוסח "היו עירניים" לא יעזרו, צריך מנגנון נפרד, אוטומטי (זה האידיאל), שיקפיץ התראה מוקדמת. האתגר הוא למצוא מנגנון אוטומטי יעיל שיזהה פיל חדש ובלתי ידוע, בצורה נכונה (to identify right on the first time, right). לאתגר זה אין כביכול פתרון. על פניו, לא ניתן לזהות משהו חסר הגדרה וחסר היסטוריה. אי אפשר ללמוד ולהתכונן למשהו שאין עליו מידע... סוף פסוק?
ובכן, לא בדיוק...

הפתרון:
לפי עקרונות מדע הנתונים החדש, בשונה מהמקובל, הנתונים לאנליזה אמורים לכלול הכל - חריגים, משתני סביבה, משתנים עקיפים ומשתנים תלויים. בתוך סבך הנתונים האלה מסתתר המידע המבוקש. זה יהיה אולי מידע לא שלם במונחים הרגילים, אך ברור מספיק לצורך שליחת איתות מוקדם. השאלה, איך יודעים שהאיתות המשונה שמתקבל הינו נכון?
– יש כמה סימנים:
(א) לדפוס החריג, למרות גיוון המקרים שבתוכו, יש מאפינים יחודיים ביחס ליתר הדפוסים, מה שרומז על שורש משותף,
(ב) ההסבר להבדלים בינו לבין דפוסים דומים הוא די-עקבי,
(ג) אחרי תיקון של הגדרת המטרה לאור תובנות ההסבר של ב', פתאום הכל מסתדר – החיזוי משתפר, נתוני העבר חוזרים להיות רלוונטיים ודפוס האיתות החריג והקטן גדל לפתע בסדר גודל ויותר.

*הערה: מותר לתקן את פונקצית המטרה באנליזה רק אם התיקון מסתמך על ידע חיצוני ולא על הנתונים.
במקרה שהתיקון כן מסתמך על הנתונים, יש לשנות אותם, אחרת עלולה לקרות שגיאה של "הנחת המבוקש" ן- overfitting.