חוק מס' 11 במדע הנתונים - חזוי על בסיס העבר

חוק מס' 11 של מדע הנתונים החדש – חיזוי מסתמך על חוקי התנהגות ולא על נתוני העבר כפשוטם (החוקים הינם יציבים לפי ההגדרה).
הסתמכות על נתוני העבר מטעה בכך שהיא מכילה הנחה סמוייה כאילו אין שינויים גדולים. זו הנחה מסוכנת שעלולה לאכזב דווקא בזמני שינויים כאשר החזאים זקוקים יותר מכל לעזרת של כלי חישוב אמין.
לדוגמא, נניח יש לנהג רק אפשרות אחת לדעת האם הדרך פנוייה, וזה להסתכל במראה האחורית. כל זמן שהתנועה זורמת באופן אחיד, ניתן להסתמך על צפיפות המכוניות שמאחור לצורך הערכת הצפיפות שמלפנים, אך איך יכול הנהג לקבל התראות על שינויים בדרך? הסתמכות על המראה האחורית (= נתוני העבר) לא תועיל במקרה כזה ואף תגרום להתנגשות שרשרת של נהגים שאינם יודעים על המתרחש לפניהם, בעוד הנהגים שהנהגים שמלפנים יאיטו ללא צורך. חוק מס' 11 משפר את החזוי ע"י פרשנות המידע הנשקף במראה האחורית על פי חוקי התנהגות התנועה, כגון: חוקי ניהול הרמזורים באיזור (שעוזרים לשער האם הרמזור הבא יהיה ירוק או אדום ומה המרחק אליו), העומס האופיני בימים ושעות מסוימים, הסטוריה של תאונות, סימנים לתאונה עכשיו (כמו - רכבי משטרה ומד"א), ואפילו איזה אמצעי החזוי נמצאים בידי הנהגים האחרים (אם חלקם נניח, נעזרים בהתראות הנוסעים או בהנחיות מתכנות ניווט, אזי התגובה שלהם אמינה יותר, ובמראה האחורית זה יתבטא בהתנהגות חריגה שמהווה התראה בהתאם). החוקים מאפשרים לפרש את התצפיות, ולהבחין במצבים שדורשים תגובה.

חברה ששמעה על בעית הנהיגה לפי המראה האחורית, הציעה לי פשוט לנסוע ברוורס!
רעיון גדול.
האם באנליטיקס זה יעבוד?